עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/כו/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שתולים בבית ה'''' זה נח כו' רמיז נמי לנח ששתלו הקב"ה בתיבה הנקראת בית ה' וכמפורש בזוהר פ' נח ע"ש {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}} וזה היה בזכות בניו. וזהו שמסיים ויולד נח כו':

'''עוד ינובון זה נח כו' שנתחדש כנשר נעוריו להעמיד תולדות לעת זקנתו.'''  ומייתי מימרא דר"י כי לטובתו כבש ה' מעיינו בבחרותו {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''אם רשעים הם כו'''' כלו' לא הוי ניחא ליה להקב"ה באבודן וכליונם מפני צער הצדיק:

'''אם רשעים הם כו'''' אע"ג דליכא ספיקא קמי שמיא. מ"מ נקט לשון מסופק לדידן דלא ידעינן מפני מה נמנע בריאתן אי מה"ט אי מה"ט:

'''מעיינו''' של ההולדה:

'''אפי' יפת''' שהוא הגדול כדלקמן פ' ל"ז:

'''אינו בן ק' שנה''' דתחלת הולדת נח בשנת תק"א היה. והמבול היה בשנת ת"ר לחיי נח וא"כ לא היה ק' שלמים:

'''שראוי לעונשים''' שכן היה השיעור קודם מתן תורה {{ממ|רש"י בחומש ועי' בנזה"ק}} ואע"ג דבמבול מתו גם הקטנים. בעון אביהם מתו:

'''א"ר חנינא אין מיתה כו'''' בסנהדרין צ"א כתיב בלע המות לנצח וכתיב כי הנער בן מאה שנה ימות. כאן בצדיקים כו':

'''מעל כל פנים''' וכל אתי לרבויי אף מכחישי השם:

'''מעל פניהם של ישראל''' ולשון כל בא לרבות כל המאמינים בה' אע"פ שאינו הגון:

'''ודא מסייע לר"ח''' כדאיתא בפ"ו דפסחים דף פ"ח ע"ש:

'''ראוי לכלל עונשים''' ר"ל מיתת ב"ד אבל מיתה בידי שמים ליכא ושפיר קאמר ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים. דבהרוגי ב"ד ליכא אלא אנינות בלב ולא בפרהסיא {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''והא כתיב כצאן לשאול כו'''' והאי קרא לעתיד מיירי דכתיב שם וירדו בם ישרים לבקר וזהו לימות המשיח כדכתיב ועסותם רשעים וגו' {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''מסייע ליה לר"ח''' ועל הרשעים נאמר כצאן לשאול וגו' שהם מוכנים למיתה ולא יאריכו ימים ומשני דהאי קרא לא קאי כלל אגזירת מות {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''פרעה בשעתו כו'''' לא נפרע מהם בגוף ונפש אלא לפי שעה ושוב פסק במותם בהיות גופם שב לעפר ואפר. ולא נידונו בעולם הנשמות אלא בנפש. אבל לעתיד שוב יחיו שנית לרעתם שהקב"ה עושה למלאך המות סטטיונר שלהם {{ממ|כלומר מנהיגם ושופטם}} לדונם תמיד בגוף ונפש ביסורים מרים וקשים. ולפ"ז הא דכתיב מות ירעם לא קאי על מיתה ממש אלא ה"ק שמלאך המות ירעם תמיד בהיותו ממונה עליהם לרעה לדונם תמיד ביסורים קשים בגוף ונפש:

'''וירדו''' וימשלו בם ברשעים הללו:

'''ישרים''' הצדיקים:

'''לבקר''' לעת קץ הימין הנמשל לבקר:

'''וצורתם''' של רשעים תבלה את השאול שגיהנם כלה והם אינם כלים. ואמר שכל זה יהיה להם מזבול לו על ידי שפשטו ידיהם בזבולו ית' הוא בהמ"ק:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>