עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/יד/ז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''עופר עולם''' דריש עפר לשון עופר עולם הוא נער בחור {{ממ|כמו עופר האילים שהוא איל בחור העומד על מליאות כחו ותטפו ויופיו}} כבן עשרים שנה נשלם בדעתו ובחכמתו. והלכך נענש בן יומו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''אף חוה על מליאתה נבראת.''' דרש את לרבות חוה. ולכך גם היא נענשה בת יומה בהיותה שלימה בדעת כבת עשרים {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''כבני עשרים שנה נבראו''' שגידול האדם אינו כי אם עד עשרים שנה. ואז הוא תכלית גידולו:

'''רב הונא אמר עפר זכר כו'''' עפר זכר שהוא קשה. ואדמה נקבה שהיא רכה כדמיון היוצר שעושה כלי חרס מעפר זכר ואדמה נקבה שע"י כח צירופם יחד הכלים נעשים בריאים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''מעשה באחד כו'''' מייתי הך עובדא דמיירי מענין תקון האדם ככלי יוצר {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''באחד בציפורי''' בשוח"ט ב' הגירסא בא' מגדולי ציפורי. ועל שהיה מגדולי ציפורי הוכרח ר"י לילך אצלו לנחמו. וניחום אבלים נקרא מראה פנים לאבל:

'''א"ד''' אפיקורס היה וא"ד אפיקורס הוה יתיב גביה. כצ"ל. וכן הוא בשוח"ט {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}:

'''חמתיה כו'''' האבל או האפיקורס אשר ישב שם ראה את ר' יוסי שיושב בפנים שוחקות:

'''רחיצין''' מובטחים אנו בה' ית' שאתה תשוב ותראה פניו לעוה"ב:

'''לא מסתייה כו'''' האפיקורוס או אבי הבן אמר זה. אינו די לאותו האבל בצרתו אלא שבאת לצער אותו בדברי הבאי לא כך כתיב ככלי יוצר תנצפצם ומדמדמי להו לכלי יוצר המנופצים ש"מ שאין עוד להם חבור:

'''א"ל כלי חרס ברייתו מן המים כו'.''' מדוע כלי חרס שתחלת ברייתו מן המים ודרכו להתפשט כראוי. עכ"ז כיון דהכשירו באור אין לו תקנה לפי שע"י האור נתקשה חומרו. וכלי זכוכית שאף תחילת ברייתו מאור וכן הכשירו באור עכ"ז יש לו תקנה להתפשט שוב כבראשונה. ואין זה אלא תמיה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''א"ל ע"י שהוא עשוי בנפיח'''' שנעשה בנפיחה ברוח האדם שהוא רוחני יש לו תקנה. משא"כ כלי חרס שנעשה בכח הידים שהיא פעולה גשמית:

'''ישמעו אזנך כו'''' כלומר אם בנפיחת אדם שאחר השתלם הכלי כבר נפסק השייכות אשר לרוח האדם עם הכלי. מספיק לתת בו קיום. נפיחתו של הקב"ה המחיה את הכלי. ואינו נפסק ונעתק עאכ"ו {{ממ|אלשיך}}. והאדם בתקונו אינו דומה לכלי יוצר אלא לכלי זכוכית:

'''א"ר יצחק כו'''' דשפיר נמשל לכלי יוצר. שלא נמשל לכלי חרס אחר תיקונו בכבשן אלא לכלי יוצר בתחילתו לפני צירוף בכבשן. וכלי יוצר שלא הוסקו יכולין הם לחזור {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>