עריכת הדף "עץ יוסף על אסתר רבה/י/ו" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ששב לשקו.'''  והלא כמו זר נחשב כי הלא אין לבא אל שער המלך בלבוש שק ואיך שב אל שקו בשער המלך. אך הנה הוקשה למו כי אחר שקודם המעשה הזה לא היה בא אל שער המלך איך תצדק לשון שיבה. על כן חילקו הפסוק וישב מרדכי הוא אל שקו ותעניתו. אלא שהיה אל שער המלך. כלומר שלא היה לבוש שק על בגדיו באופן שבא אל שער המלך אלא כי אם מתחת למדיו על בשרו מבית באופן שבא אל שער המלך. גם יש לומר שפירשו {{ממ|מגילה טז א}} כך בגזירה שוה נאמר כאן וישב מרדכי ונאמר להלן וישב ראובן אל הבור מה להלן שהיה עסוק בשקו ובתעניתו כמו שאמרו ז"ל שם {{ממ|מדרש רבה בראשית פרשה פד יח}} שעל כן נעלם ממנו מכרם בכסף צדיק. כן גם וישב מרדכי ששב לשקו ולתעניתו [אלשיך]. והמהרש"א כתב {{ממ|מגילה שם ד"ה וישב}} דאל שער המלך דכתיב הכא פירושו לפני שער המלך. ואף על גב דלעיל משמע דאל שער המלך בתוך שער המלך כדכתיב ויבא עד לפני שער המלך כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק. הכא מוכח דאל שער המלך עד שער המלך משמע:

'''ולתעניתו.'''  [לכאורה תמוה הא השלשה ימים של התענית התחילו ביום י"ג בניסן כדאיתא לעיל פסוק ותאמר אסתר {{ממ|פרשה ח ז}}. והא דכתיב ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות היה ביום ט"ו ניסן. ומעשה זה של רכיבת מרדכי היה ביום מחרתו ביום ט"ז בניסן אחר השלשה תעניות. וא"כ מאי ששב לתעניתו. ואפשר שמרדכי לא פסק מתעניתו ג"כ עד שתעשה בקשתו. וכמו שסיים המדרש כל מי שלובש שק ומתענה אינו מעבירו ממנו עד שתעשה בקשתו. ועיין מה שכתבתי לעיל {{ממ|פרשה ט אות ד}}:

'''אינו מעבירו ממנו.'''  ולהכי אף על פי שנעשה לו נס שנתגדל בעולם כל שלא נעשה בקשתו דהיינו לקרוע גזרת המן לא העביר שקו מעליו:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>