עריכת הדף "עץ יוסף על אסתר רבה/ג/יג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''כישראל אוכלים כו'.'''  בא לתרץ מהיכן עלתה על דעתו השבוש הזה להביאה להראות יופיה, שהוא על ידי שהיו מתעסקים בדברי תפלות מתוך משתיהם. ואגב אורחיה קאמר ר' איבו שבחן של ישראל בזה:

'''ובלבד שתהא ערומה.'''  שאפשר שמפני שהיא מלובשת בבגדי מלכות ומקושטת לכן היא נאה:

'''הן וערומה.'''  דייק מדכתיב להביא את ושתי המלכה וגו' שלא יהיה עליה כלום אלא הכתר המורה על הוד מלכות, כן הוא בילקוט. ועיין בענף:

'''אפילו בצלצול.'''  מין אזור מאזורי הנשים לכסות בשר הערוה:

'''אמר לון וערומה.'''  היפה ענף מוחק הני שלשה תיבות. ולי אפשר לקיים, שרצה לומר שהשלוחים לא הניחו אותה משום ששמעו שאמר המלך להשרים הן וערומה:

'''אמרה אכנס בלא כתר.'''  פירוש שאמרה מכיון שמכניסין אותי ערומה כדי שיראו יופיי מצד עצמי ולא מחמת תכשיטין ומלבושים נאים המיפים את האדם, א"כ יותר טוב ליכנס גם בלא כתר. וכוונתה היתה בזה שלא תהיה לבוז כי אולי יחשבו ההמון שאינה המלכה, או שהיא יכולה לשקר אח"כ ולומר לא הייתי אני. והשיבו השלוחים לה, הן אומרים כו', פירוש השרים וההמון אומרים שפחה היא זו, ויחזיקו המלך לשקרן שיאמרו שאמר על השפחה שהיא אשתו להתפאר בה שאשתו יפה, וכל כוונת המלך באמת הוא שידעו שאשתו זאת, לכן אי אפשר להניח לך ליכנס בלא כתר:

'''תלבש בגדי מלכות כו'.'''  ופריך המדרש תלבש שפחה בגדי המלכות ותכנס, ורצה לומר א"כ דחששו שלא יאמרו שפחה היא זאת א"כ גם השתא שתכנס בכתר מלכות יאמרו ששפחה היא, וקראו להכתר בגדי מלכות משום שהכתר אינו מיוחד רק למלכות. ותירץ רב הונא אין הדיוט כו' אלא מלכה דוקא, וידעו הכל מכח כתר המלכות שהיא המלכה. ובאות אמת הביא נוסחא בפירוש תלבש אחרת בבגדי מלכות כו':

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>