עריכת הדף "עץ יוסף על אסתר רבה/ג/יב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''למלאך שממונה על החימה.'''  שיזרוק בו חימה כדלקמן להבעיר חמתו לערבב שמחתו, לפי שהיה שמח על חרבן בית המקדש כדלעיל:

'''שממונה על החימה.'''  והיינו פירוש מהומן. ודרש השמות בכאן מבואר, דאם לא כן מאי נפקא לן מיניה דאכפל קרא לאשמועינן שמות הסריסים. ומהאי טעמא דריש לקמן כרשנא שתר וכו':

'''בזתא.'''  נוטריקון בוז ביתא, וכן חרבונה אחריב ביתא:

'''בוז ובזבז.'''  דריש בגתא ואבגתא כמו בזתא ואבזתא בחלוף הגימ"ל בזיי"ן כדאשכחן ביחזקאל {{ממ|כה, ז}} לבג במקום לבז. ופירוש בוז ובזבז הכפל הבזה והאבוד, כדרך שאמרו בפרק חלק {{ממ|סנהדרין צד, א}} גבי בגד בוגדים בגדו, בזוזי ובזוזי דבזוזי:

'''אביא גתיות מאחורי הקוריים.'''  גתיות פירושו מאנטירס בלע"ז, נשים שאורגות מכסאות, מכסה בערבי גתא. וזה שאמרו מאחורי הקוריים, בלע"ז טילאר, שהוא שתי קורות, באחד כורכין הארוג ובאחת כורכין השתי. ורצה לומר שאשים אותו בפי כל לשחוק, שאפילו אותן נשים ידברו בו בעת מלאכתן. ובעל יפה תואר פירש נשים שדורכות אחורי הגת, או פירושו שאורגות אחרי קוריהן, ושבוש הוא [מעריך {{ממ|ערך גת}}]:

'''זנות ראה של אותו רשע.'''  דרש זתר זנות ראה. והכוונה ראה זנות של אותו רשע, כך אמר הקב"ה למלאך המשחית. ויפה ענף כתב שצריך לומר זו נותראה של אותו רשע. ופירוש הא דאמר בוז ביתיה ואחריב ביתיה היינו זו הנותרת מאותו רשע, דהיינו ושתי שהיא לבדה היתה אז שארית זרע נבוכדנצר הרשע כדלעיל. וזו היתה ביתו של אחשורוש שאמר עתה ה' להחריב דאין בית אלא אשה, ודריש זתר זו הנותרת:

'''כרכסא.'''  הוא לשון אבוד ומחיקה בלשון יוני, וכן תרגם המתרגם וכרכס לשפאותהון. ושפשוף הוא לשון מחיקה ואבוד. ומזה הלשון ייסד הפייט בקרוב"ץ של פורים קרבו לרכס זכרו לכרכס. עוד שמעתי כי בלשון יוני כרכס אבר האיש [ראש הגויה] בעל גיד, כלומר נואף. ועל שדרש שמותיהם לגנאי ולזנות כמו שדרש זתר זנות ראה, דרש נמי כרכס על ענין זנות שהיתה בו, ששמו כרכס, כמו שאומרים בלשון יוני כרכסין על איש נואף:

'''שאין המלכות מעמדת כו'.'''  משום דקשה ליה מניינא למה לי, קאמר דאגב אורחיה אתא לאשמועינן שאין פחות מז' משרתים לפני המלך:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>