עריכת הדף "עץ יוסף על אסתר רבה/ג/ד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''פתח ולא אותי קראת יעקב.'''  משום דקשה ליה מאי גם ושתי, ובעי לתרוצי נמי כדלעיל שהוא דרך תלונה דאפילו בסעודת ושתי נצטערנו, מייתי האי קרא דיגעת בי עד הוגעתני בעונותיך דמסיים ביה לא די לך שהיית מונה לסעודת אנשים וכו'. ואגב אורחיה דריש ואזיל כוליה קרא הכא, ולפרש ולא אותי קראת מייתי דר' יוחנן במשא דמשק:

'''שמע לה מן הדא.'''  פירוש, פירושו של פסוק זה היה לומד ושמע מזה דלקמן. {{ממ|[[מתנות כהונה על אסתר רבה/{{כאן}}#|מתנות כהונה]]}}:

'''אלא בתחום מואב.'''  וישראל לקחוהו מסיחון, והוא נלחם במלך מואב ולקחו מידו כמו שאמרו חז"ל עמון ומואב טהרו בסיחון. [עיין ברד"ק על פסוק זה]:

'''הומנואה.'''  פירוש הסכמת של רבים וקיבוץ אחד, ורצה לומר שעשו אגודה ואסיפה אחת לעבדן כאחת בכל יום. לכך הזכיר מפלת ערוער שהיה בישראל אצל מפלת דמשק. [רש"י ורד"ק שם]:

'''ואפילו בשותפות.'''  דאם לא כן בתר ויעזבו את ה' מה צריך לומר ולא עבדוהו. אלא דהכי קאמר לא די שעזבו את ה' ללכת אחרי אלהים אחרים, אלא דלא עבדו את ה' כלל, דהוה אפשר שאף שעבדו עבודה זרה יעבדו את ה', על דרך {{ממ|מלכים ב' יז, לג}} את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים:

'''לא תהא כהנת כפונדקית.'''  משנה היא בסוף יבמות {{ממ|קכב, א}} על פונדקית נכרית שהעידה על מנת להשיא את אשתו, ובעי למילף מינה דעדות אשה מהניא, להכי רמי לא תהא כהנת כפונדקית, כלומר לא תהא מיוחסת כשרה להעיד כפונדקית הנכרית. והכא נקיט ליה דרך הלצה, כלומר לא תהא כבוד שמים לפחות כאותם אלוהות, שעבדו את כולם ולא את ה' אפילו בשותפות:

'''ככרזימון.'''  הוא תורמסין {{ממ|[[יפה ענף על אסתר רבה/{{כאן}}#|יפה ענף]]}}. ועיין מה שכתבתי בפתיחתא דאיכה סימן י':

'''לעבדו של מלך.'''  הכוונה בזה מה נואלו עובדי כוכבי השמים וכסיליהם ושכחו אל מושיעם, כי זה כמזמין לגיון המלך שכל חשיבותם אינם אלא מצד מלכם, ולכן מכל שכן שיש לו לכבד המלך ולזמנו כמותם לפחות, וכשכיבד את לגיונו ולא את מלכם סכלות גמורה. כן מאחר שאין כח בכל שרי מעלה רק מאת ה', היאך יעבדום ויניחו כבוד ה' לגמרי:

'''אלא ולא אותי קראת יעקב.'''  דהיינו בפנותם לאלילים, כדפרש"י ולא אותי קראת גם כן לפחות:

'''אצל הבעל כו'.'''  כלומר יגעת בי מלקרוא לי אפילו קריאה כל דהו, אבל אצל הבעל לא יגעת, שהיו קוראים לו מהבקר עד הצהרים ובקול גדול:

'''יתיב ומשתעי.'''  יושב ומספר דברים כל היום ואינו יגע, וכשעומד להתפלל הוא יגע, וכן כשיושב לשנות. והיינו ולא אותי קראת בתפלה ותלמוד תורה כי יגעת בזה מה שאין כן בשאר דברים:

'''מפני כי יגעת בי ישראל.'''  פירוש כי בעבודתי אתה עיף ויגע:

'''אלו שני תמידים.'''  דהוו עולות דכתיב עולת תמיד. ולא הובאו בימי אחז שבטל עבודת בית המקדש, כמו שכתוב עליו {{ממ|דברי הימים ב' כח, כד}} ויסגור את דלתות בית ה' וגו':

'''וזבחיך לא כבדתני אלו קדשי קדשים.'''  כצ"ל, {{ממ|[[יפה ענף על אסתר רבה/{{כאן}}#|יפה ענף]]}}. ומשום דקדישי טפי כתיב בהו לשון כבוד:

'''זה קומץ המנחה.'''  שלא היה עולה לגבוה אלא הקומץ. ולהכי קאמר לא העבדתיך עבודה רבה במנחה, כי לא צויתי להקטיר רק הקומץ שהוא דבר מועט, וכן לא הוגעתיך בלבונה, כי לא צויתי להרבות בלבונה דליתיה אלא קומץ:

'''לא קנית לי בכסף קנה.'''  פירוש לקטורת לא הוצרכתיך לקנותם בכסף, לפי שהיתה מצויה באוצרכם הרבה עד שעזים וצביים אכלו מהם:

'''אלו אמורי קדשים קלים.'''  ולהכי לא קאמר אלא חלב זבחיך דהיינו אמוריהם בלבד, ובקדשי קדשים שהיו מקריבים הכל קאמר וזבחיך. ומשום דקדשים קלים שכיחי טפי ויש בהם כדי לשבעה, אמר בדרך משל על בטולם כשבטלו עבודת בית המקדש לא הרויתני:

'''ראה מה גרמו לי חובותיך.'''  והיא יגיעה רבה לפני המקום ברוך הוא כביכול, ולכן אמר הוגעתני, על דרך {{ממ|שופטים י, טז}} ותקצר נפשו בעמל ישראל:

'''לא די לי שהייתי מונה.'''  כצ"ל, {{ממ|[[יפה ענף על אסתר רבה/{{כאן}}#|יפה ענף]]}}. והיינו השכינה כביכול מצטערת במנין ימי המשתאות האלו שהיו על חורבן בית המקדש כדלעיל, ולכן אמר שעונות ישראל היו סבה להם:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>