עריכת הדף "עץ יוסף על אסתר רבה/ג/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''פתח עמי נוגשיו מעולל.'''  משום דקשה ליה מאי גם ושתי, ושתי המלכה מבעי ליה. בעי הכא לתרוצי דמשום דאחד מהרעות, היות הנשים הרעות שולטות בישראל, להכי קאמר גם ושתי, כלומר דלא די צרתינו באחשורוש כדלעיל, אלא כי גם ושתי אויבתינו היתה מלכה ועושה משתה ושמחה בחרבן בית המקדש כדלקמן. ולהכי מייתי האי קרא, דמכלל התוכחות היות נשים שולטות בנו. ואיידי דמייתי קרא דריש רישיה נמי הכא {{ממ|[[יפה ענף על אסתר רבה/{{כאן}}#|יפה ענף]]}}:

'''מדקדקין בהון.'''  ליפרע מהם על כל דבר מבלי שום ויתור:

'''היך מה דאת אמר ועולל למו.'''  וכמו שאמר במדרש איכה {{ממ|א, נז}} על זה, דקדק עליהן מה דדקדקתה עלי:

'''מקטפין עוללותיהן.'''  הורגים קטניהם, על דרך ועולליהם ירוטשו לעיניהם {{ממ|ישעיה יג, טז}}. והמשל זה קטיפת העוללות, {{ממ|[[יפה ענף על אסתר רבה/{{כאן}}#|יפה ענף]]}}, או הכוונה על דרך דאיתא בתרגום, עמי דסרכוהו בזזוה כמעללי לכרמא:

'''דבר אחר באין עליהן בעלילות.'''  כצ"ל. {{ממ|[[אות אמת על אסתר רבה/{{כאן}}#|אות אמת]]}}:

'''קדשים בהון.'''  ומפרש תיבת קדשים שהוא לשון זנות כדרך אומרו לא תהיה קדשה, ואח"כ מביא ראיה שתיבת מעולל הוא לשון זנות כדרך אומרו ויתעללו בה כל הלילה שהוא לשון זנות. והכוונה למאי דכתיב {{ממ|איכה ה, יא, יג}} נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה, בחורים טחון נשאו, שהוא לשון נקיה כדאיתא באיכה רבתי {{ממ|על פסוק זה}}:

'''קופצים עליהן כבעל חוב.'''  דעבד לוה לאיש מלוה. ודריש נשים כמו נושים, וכן תירגם יונתן וכמרי חובא שליטו ביה:

'''שמירמית.'''  אשת נבוכדנצר. הכי איתא בהדיא בויקרא רבה סוף סדר מצורע ע"ש {{ממ|[[מתנות כהונה על אסתר רבה/{{כאן}}#|מתנות כהונה]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>