עריכת הדף "
עץ יוסף על אסתר רבה/ב/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''ובמלואת כתיב.''' דהמדרש רוצה להביא פלוגתת רב ושמואל על סוף פסוק זה, ופלוגתתם תליא בקרי וכתיב של תיבת ובמלאת, להכי הקדים המדרש להודיענו הקרי והכתיב: '''רב אמר כו'.''' כתב בספר מנות הלוי דמאן דאמר שבעה חוץ משמונים ומאת דרש הקרי ובמלאת, אחר שנשלמה השמונים ומאת ימים עשה עוד שבעה ימים. ואידך דרש הכתיב ובמלואת, כלומר כשהגיע לתשלום השמונים ומאת ימים בשבעה האחרונים מהם עשה משתה. [מנחת שי] וביאורו כי הקרי הוא מקור, ופירושו כשנשלם אז התחילו השבעה ימים, מה שאין כן לפי הכתיב נוכל לקרות מְלּוּאַת, המ"ם בחיר"ק והלמ"ד בדגש ובשור"ק והאל"ף בפת"ח, והוא שם דבר כמו מלואת אבן {{ממ|שמות כח, יז}}, כלומר הסוף והתשלום של הימים רבים נקראו מלואים, שבהם נשלם המספר ומלאו הימים שהיה בדעתו להרבות. וזה שכתוב במלואת כלומר בסוף הימים היה בהם שבעה ימים שעשה המלך משתה לכל העם הנמצאים וגו': '''כבית קומטיטון.''' פירוש בלשון רומי בית גדול אשר בו המלך ועבדיו יושבים. תרגום ירושלמי בכל ביתי נאמן הוא {{ממ|במדבר יב, ז}} בכל קומיטטון דידי מהימן הוא. [מוסף הערוך]: '''מאכל ומשתה מצוי בה.''' הנמצאים בשושן דריש, דאשר בשושן מבעי ליה מאי הנמצאים, ולכן אמר רבי סימון דמאכל ומשתה מצוי בה לרוב ולכן יכול לעשות משתה לכל עמו. ומפרש קרא עשה משתה לכל העם מהדברים הנמצאים בשושן הבירה, ששם נמצאים תמיד מאכל ומשתה: '''גדולי הדור היו שם וברחו.''' שלא ליסב באותה סעודה, משום כמה מילי דכתיבנא לעיל פרשה זו סי' ב' גבי ימים של צער. ולכן אמר הנמצאים לאפוקי אותם שברחו: '''יהודים היו שם כו'.''' דייק מדכתיב לכל העם הוא שהם עיקר כל העמים כדכתיב {{ממ|דברי הימים א יז, כא}} ומי כעמך ישראל וגו'. או דייק מתיבת הנמצאים דיהודים איקרו נמצאים על דרך {{ממ|דניאל יב, א}} ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר. או דייק מדכתיב למגדול ועד קטן שאי אפשר לומר שקרא אחשורוש אל הסעודה הקטנים דהיינו התינוקות, גם אי אפשר לומר שהכוונה לומר החשוב והפחות, מכיון שנאמר לכל העם הנמצאים זה מבואר שלא יאמר אלא על ההמוניים כולם בשוה, אלא אמר מגדול ועד קטן לרמוז שגם ישראל נהנו מאותה סעודה, שגדול וקטן הם יעקב ועשו שנקראו גדול וקטן כדכתיב {{ממ|בראשית כז, מב}} ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן, וכמו שנאמר {{ממ|בעמוס ז, ה}} מי יקום יעקב כי קטן הוא: '''יכול אלהיכון כו'.''' תיבת הנמצאים רמז למה שאמרו לו דסעודה זו מדברים הנמצאים, דאילו סעודת ה' לעתיד עין לא ראתה וכו': '''אנו אומרים לו כו'.''' וא"כ מאי עין לא ראתה דכתב לן, הילכך צריך לומר שסעודת אלהינו גדולה מזו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף