עריכת הדף "עמודי ירושלים/פסחים/י/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
ורבי תלמידיה דר"י בן בתירה הוי לא תלמידיה דר' יעקב בן קודשיי הוי משמע מזה דרבי לא היה תלמידו דר' יהודה ומזה הקשה השירי קרבן לעיל {{ממ|פ"ד ה"א}} על מה שאמרו שם בירושלמי רבי תלמודי' דר' יהודה הוי ע"ש ולא ידענא מאי קושיא דכאן אמרו דלא היה תלמידו של ר' יהודא בן בתירא אבל יוכל להיות שהיה תלמידו של סתם ר' יהודא דהוא ר' יהודא בר אלעי. ועי' ש"ס שבועות {{ממ|י"ג א'}} דאמרינן או דלמא מדרבי סבר לה כר' יהודא אף ר' יהודא סבר לה כרבי מיהו אורחא דמילתא קתני למימרא דתלמיד סבר לה כרביה מבואר דרבי היה תלמיד דר' יהודה:

{{ממר|כ"י}} '''{{עוגן1|האוכל}} מצה בע"פ.''' רוקת {{ממ|סי' רס"ז ושנ"א}}:

{{ממר|כ"י}} '''{{עוגן1|רבי}} לא היה אוכל לא חמץ ולא מצה.''' רוקח {{ממ|סי' ע"ר ור"פ}}:

ד' כוסות שאמרו ישנן רביעית יין האטלקי בא"ז הל' חלה {{ממ|סי' רכ"ו}} הביא הירושלמי הזה בזה"ל וכמה הוא רביעית האטלקי לוג וכמה הוא לוג שיתא ביעין רביעית לוג ביעא ופלגא וכד את בעי משערין ללוגין את נסיב שיתא ביעין לא רב' ולא זעירין אלא מצעין ואת נסיב קדירה או כל מה דהוא מלא מים ומלא לי' ויהיב מלרע מנא חורין וקביל מיא ויהיב שית בעין ואלין מייא דנפלין במנא ארעיא הוא יהיב שיעורא דלוגא כזה הוא שיעורו של כוס עכ"ל ולפנינו ליתא לכל זה ועי' תוס' עירובין {{ממ|ד"ד ע"א}} ובשאר דוכתי:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>