עריכת הדף "
עין זוכר/ב/לב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> לב. '''בשר מת עכו"ם מותר בהנאה.''' כן מוכח מדברי התוספות בקמא [[תוספות/בבא קמא/י/א#שהשור|דף יו"ד ע"א]] ד"ה שהשור וכן הוכיחו גדולי האחרונים מדבריהם ודלא כהרב שבות יעקב [[שבות יעקב/א/פט|ח"א סימן פ"ט]] והרב בן הרב צמח צדק בריש קונטריס אחרון שפירשו פירושים אחרים בדברי התוספות דכל ישר הולך בעיניו יראה דיושר דברי התוספות הוא דסברי דמת עכו"ם מותר בהנאה וכמ"ש גדולי הדור הרדב"ז בתשובותיו דפוס פיורדא [[שו"ת רדב"ז/תקמח|סימן תקמ"ח]] והרב ברכת הזבח בזבחים דף ע"א והרב שפתי כהן בספרו הנחמד נקודות הכסף י"ד סימן שמ"ט והרב כנסת הגדולה שם והרב משנה למלך [[משנה למלך/אבל/יד#|סוף הלכות אבל]], עיין בדברי קדשם דכל הגדולים הללו, נקטי דברי התוספות הנזכרים כפשטן דמת גוי מותר בהנאה כאשר יראה הרואה: '''הגם''' הלום אתא שמשא אור כי יהל ממזר"ח שמש ספר קהלת יעקב להרב החסיד ז"ל הנדפס מחדש ובחלק תוספת דרבנן אות ע"ט חזה הוית שגם הוא הסכים שדברי התוספות דקמא הנזכרים כפשטן והשיג על הרב שבות יעקב ע"ש: '''ואני''' בעניי כתבתי במקום אחר שמצאתי מפורש בתוספות על החומש פרשת משפטים שכתבו בפירוש דמת גוי מותר בהנאה וכן בספר מנחת יהודה שם כתב בשם רבינו יעקב מפונטייז"א דמת גוי מותר בהנאה שהרי איסור בהנאה נלמד ממרים ואין ללמוד רק לישראל ע"ש גם מצאתי ברקח [[ספר הרוקח/תסד|סימן תס"ד]] שכתב בפשיטות דמותר בהנאה מת גוי ומייתי הירושלמי דפרק המצניע ע"ש ותימה על מרן בית יוסף וכל הגדולים שזכרנו בסמוך ושאר כנותהן דנעלם מהם דברי הרקח וגם רבינו מהר"א ממיץ בספר יראים [[ספר יראים/שי|סימן ש"י]] כתב אסר הכתוב מת ישראל בהנאה ע"ש: '''ואעיקרא''' דדינא שפסק מרן בש"ע סימן שמ"ט מכח תשובת הרשב"א דמת גוי אסור בהנאה יש לתמוה דנעלם ממנו ז"ל דברי הירושלמי פרק המצניע ודברי התוספות דקמא הנזכרים ודברי ספר יראים ודברי הרקח דקרו בחיל דמותר בהנאה מת גוי. מלבד דברי הרמב"ן פרק אעפ"י דמייתי ראיה להתיר וכן הרשב"ש בתשובה סימן תקי"ח דהני לא נדפסו כי אם בדורנו: '''ולא''' עוד אלא אפילו הרשב"א דסמיך עליה מרן. זאת מצאנו להרשב"א דבחידושי שבת פרק המצניע מייתי הירושלמי גם בחידושי הרשב"א לקמא דף נ"ג מהש"ס כתב כדברי התוספות. וא"כ מוכרח דבתשובה דמייתי מרן דבריו היו כלפי השואל ודרך שקלא וטריא אמנם לענין דינא גם הרשב"א סבר דמת גוי שרי בהנאה ובמקומות אחרים כתבתי בעניותי יותר ורמזתי עוד דברי הרשב"א במ"א ודברי קצת אחרונים בזה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף