עריכת הדף "סמ"ע/חושן משפט/קיח" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} וקנו מידו. דבלא קנין אין סילוקו בכה"ג סילוק וכמ"ש לעיל בר"ס ל"ז ע"ש. ובדין זה אין נפקא מינה בזה דהא כ"ש הוא דאם לא קנו מידו (דלא הוה סילוקו ממנו סילוק) דאינו טורף מהראשון אלא אגב אינך בבי דלבתרי' נקטי וגם כאן היא קצת רבותא דאפי' קנו מידו דאין לו מקום לטרוף כי אם מראשון אפ"ה אינו טורף ממנו דיאמר לו הנחתי לך מקום כו':

{{עוגןמ|ב}} אם כתבה להשני כו'. פי' אם בעלה שחייב לה כתובתה מכר שני שדות לשני בני אדם זה אחר זה ושדה שניה היא שוה כשיעור כתובתה וכתבה ללוקח שני דין ודברים כו' היא אפסדה אנפשה וגם מהראשון אינה יכולה לטרוף:

{{עוגןמ|ג}} אבל אם כתבה להראשון כו'. גם זה פשוט ואפילו היה חוב המלוה נגד שני שדות וכמ"ש בפרישה ע"ש אלא משום אינך בבא נקט:

{{עוגןמ|ד}} מכר הלוה שדה ללוקח כו'. בבבא זו מיירי במלוה ששיעור הלואתו הוא נגד שני השדות וכמ"ש בטור בהדיא וגם המחבר סיים וכתב ז"ל והוא שיהיה החוב נגד שתי השדות וקאי אכל בבא זו ומ"ה אף שסילק המלוה נפשו מלוקח שני יכול לטרוף מהראשון שכאן אין יכול לומר הנחתי לך מקום לגבות כו' כיון ששיעור שעבודו נגד שני השדות:

{{עוגןמ|ה}} וב"ח טורף אותו מלוקח. דכאן לא מצי למימר אי שתקת שתקת ואי לא אהדרינא השדה למרא קמא דהיינו להשני שסלקת ידך ממנו דמצי למימר לכי תהדר דהא לא הוה לך ריוח בחזרתך ומה לך שתמסירהו לי או להשני וכל מקום שאין לו ריוח בחזרתו לא אמרי' אי שתקת כו' ועפ"ר ועמ"ש עוד מזה בסי' קי"ט בס"ה:

{{עוגןמ|ו}} וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה. אינו ר"ל שאחר שכבר טרפו זה מזה יבואו לידי פשרה אלא ה"ק כיון שהדין נותן שיכולין לבא לידי לטרוף זה מזה לכן יעשו פשרה ביניהן ועמ"ש בסי' קי"ט:

{{עוגןמ|ז}} ונמצ' השדה שקנה הראשון שאינ' שלו. פי' שגזולה היתה מיד אחר ובא נגזל וטרפה מיד הלוקח הראשון שדין הנגזל הוא שטורף גזילתו מיד זה שמצאו בידו ואינו צריך לחזור תחלה על המוכר שמכרה לזה הלוקח כמ"ש הטור והמחבר בר"ס שע"א:

{{עוגןמ|ח}} אפותיקי לב"ח אחר פי' אפותיקי מפורש דא"ל לב"ח לא יהא לך פרעון אלא מזה וכמ"ש בר"ס קי"ז ולפמ"ש בשם הרב המגיד דפי' לדברי הרמב"ם וכתבם המחבר בסי' קי"ז סס"א דאפי' באפותיקי סתם אם לא נמצא עתה בשעת גבייה בני חורין ביד הלוה אף שהיו לו בני חורין בשעה שעשאו לו אפותיקי כיון שעתה אינן בנ"ח גובה מאפותיקי זו גם כאן נוכל לומר דאיירי אפי' באפותיקי סתם ודו"ק:

{{עוגןמ|ט}} לב"ח אחר מוקדם כל זה כתב ג"כ בטור ומדכתב בתר הכי וב"ח אחרון טורף כו' מוכח דב"ח מוקדם דקאמר בתחלה ר"ל שהוא מוקדם לב"ח שני וצ"ע הא אפי' אם הי' מאוחר לב"ח השני מ"מ כיון שעשה השדה אפותיקי גובה ממנו ועפ"ר שם כתבתי ישוב דאף אם היה אחרון מ"מ קרי ליה מוקדם לענין גבייה שהרי ב"ח האחר אף שהוא מוקדם אינו יכול לגבות מתחלה כלל כיון שבשעה שעשה לזו אפותיקי היה ללוה עוד שדה אחר ואיהו דאפסיד אנפשי' במאי דכתב להשני דין ודברים כו' ואין לו תקנה אא"כ יניח לזה לגבות ראשונה ואח"כ יגבה הוא מהראשון וע"י פשרה שפיר שייך לומר מוקדם ואחרון לענין זה וק"ל:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}