עריכת הדף "נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/רנ" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''{{עוגןמ|א}} מתנת שכ"מ א"צ להקנות.''' תיקנו חז"ל כדי שלא תטרף דעת השכ"מ:

'''{{עוגןמ|ב}} ככתובין וכמסורין דמי.''' ואפי' אם הקנה שט"ח הוין ככומ"ס:

'''{{עוגןמ|ג}} דמיד שמת.''' כיון שלא נתן בחייו כלום וקודם שנתנו האפוטרפסים לשם מתנה כבר נפלו הנכסי' קמי יורשים ושוב אין כח ביד האפוטרופסים ליתן:

{{עוגןמ|ד}} המתנה בטילה ואפי' אם מחל לו החוב בכלל המתנה בטלה אף דמחילה א"צ קנין מ"מ אם עמד חוזר וע"ב דה"ה דיכול לחזור אף בחליו מהמחילה:

'''{{עוגןמ|ה}} הודה.''' וכגון שאמר אתם עידי או שאמר תנו דליכא למימר דשלא להשביע הודה ולהשטות ל"ח דא"א משטה בשעת מיתה:

'''{{עוגןמ|ו}} הקדיש כל נכסיו.''' איבעי' דלא איפשטא הוא אם לא גמר להקנותו רק אחר מיתה או שהי' דעתו להקדש מיד שמתוך כך ישלח לו השי"ת רפואה שלימה וע"ב אימת חייבים היורשים לקיים:

'''{{עוגןמ|ז}} דין הקדש כדין המתנה.''' שיכול לחזור גם בחליו וע"ב דהרבה חולקים ע"ז:

'''{{עוגןמ|ח}} ממכרו קיים.''' היינו כשהקנה לו בא' מהקנינים כבריא ואפי' מכר כולם בעינן קנין:

'''{{עוגןמ|ט}} המעות עצמן קיימין.''' דאז אנן סהדי דלכך החזיק דמי המכירה בידו כדי שיחזור בו אם יעמוד וע"ב דבחליו לא מהני החזרה כשמת אח"כ וגם אם עמד לא נתבטלה המתנה עד שיחזור בו בפי':

{{עוגןמ|י}} ולא שייר דאז איכא אומדנא דלא גמר להקנותו עד לאח"מ דחזקה אין אדם נותן כל מה שיש לו לאחרי' והוא ישאל על הפתחים:

'''{{עוגןמ|יא}} לא מהני תפיסה.''' היינו אם מסר לו השכ"מ שיזכה בו בתורת קנין ולא שיוליכנו אל ביתו דאז יש לו דין מתנת שכ"מ גמור שיכול לחזור בו אפי' בחליו אבל אם מסר להמקבל שיוליכנו לביתו מיד ואפי' אם מסרה לאחר שיזכה בעד המקבל ויתננו לו א"י לחזור רק אם עמד אבל לא בחליו אם יפה כחו בהשטר כמ"ש לקמן:

{{עוגןמ|יב}} כל שהוא דלפעמי' יכול להשתכר מכ"ש הרבה כמ"ש בסי' ס"ב דאימר מעיסתו קימץ ושוב ליכא אומדנא:

'''{{עוגןמ|יג}} כדי פרנסתו.''' היינו שיהיה יכול להתפרנס מהריוח או מפירות הקרקע אם קרקע הוא ואם הוא קרקע וצריך עזר בני ביתו לסייע בעבודת הקרקע צ"ל השיור גם כדי פרנסת ב"ב ואם הוא דבר שא"צ למלאכה רק לו א"צ שיהיה השיור רק כדי שיתפרנס הוא לבדו מהריוח:

'''{{עוגןמ|יד}} המפרש בים.''' והרבה חולקים דלא השוו אותן למסוכן רק לענין גט דמהני כתבו בלא תנו משום דבהילי וטרידי אבל לענין זה לא הוי כמצוה מחמת מיתה כיון דדעתם לחזור והנ"י כתב הטעם משום דמן הסתם הולכין להשתקע והילכך כשלא נשתקעו חוזרין במתנתן וע"ב דלענין איזה דברים הם חלוקין ממצוה מחמת מיתה:

'''{{עוגןמ|טו}} בפי' במתנת שכ"מ.''' פי' אף שלא אמר רק זה הלשון שנותן במתנת שכ"מ הוי כמצוה מחמת מיתה:

{{עוגןמ|טז}} מעכשיו ומקנה לו מחיים וע"ב דדוקא שאמר בזה הלשון אבל אמר מעכשיו לחוד יכול לחזור אם עמד רק בחליו א"י לחזור ולפעמי' אף בחליו יכול לחזור:

'''{{עוגןמ|יז}} שמקנה לו מהיום.''' והרב לא הוסיף על המחבר רק שאם נמצא שטר שכתוב בו מהיום לא דנינן בי' דין ט"ס ובעינן ג"כ וכתוב בו שמקנה לו מחיים כמ"ש המחבר וכמש"ל:

{{עוגןמ|יח}} וצריכה קנין וממילא אם הי' בה הלוואות שאינן ניקנין בקנין אינו קונה המקבל אותן ואם כתב בשטר כל לשון של זכות הוי יפוי כח דארכבי' אתרי ריכשי וקונה גם ההלוואות:

'''{{עוגןמ|יט}} כל נכסי שהם אלו.''' ומכ"ש כשאומר סתם כל נכסי:

'''{{עוגןמ|כ}} או שהוא מוחזק.''' ובחזקה בעלמא סגי אפילו בלא עדים:

'''{{עוגןמ|כא}} והאחרון הוא מתנת שכ"מ.''' וע"ב דדוקא כשנתן להראשונים בקנין דבלא"ה אף האחרון לא קנה:

'''{{עוגןמ|כב}} בשטר אחד.''' אבל בב' שטרות לא הוי חזרה להשני:

'''{{עוגןמ|כג}} וחזר בחלק היורשין.''' ואם נשאר אותו חלק אצלו צ"ע אם הראשונים צריכין קנין (סמ"ע):

{{עוגןמ|כד}} ראשון קונה אם הוא כנמלך (ש"ך דלא כסמ"ע):

'''{{עוגןמ|כה}} אפילו בלא קנין.''' פי' וכ"ש אם הוא בקנין ויפוי כח ודלא יפוי כח הקנין מגרע ולא קנה כלל (ש"ך):

'''{{עוגןמ|כו}} שכ"מ שכתב לא'.''' ואם יעקב נתן קרקע אחד לבני ראובן במתנת בריא ואח"ז רב חילק נכסיו וציוה מחמת מיתה ונתן אותה הקרקע לשמעון ובסוף הצוואה כתב שמי שיערעור על הצוואה לא יטול כלום בנכסיו ויהיה הכל לשאר אחיו פסק הרשב"א דשמעון לא זכה בו כלום רק ראובן א"י לערער עליו כל ימי חייו ומ"מ זוכין בו יורשי ראובן וע"ב הרבה דינים בזה:

'''{{עוגןמ|כז}} אם פי' שיהיה במתנת שכ"מ.''' הג"ה זו נדפסה שלא במקומה וצ"ל אחר בין במקצת שכתב המחבר:

'''{{עוגןמ|כח}} בין לעצמו בין לאחר.''' ואף שסיים דאפילו זיכה ובסי' קכ"ה מבואר דבזיכה א"י לחזור בחליו שם מיירי שצוה לו מיד להוליכה לביתו משא"כ כאן מיירי שלא זיכה לו רק לשם קנין ולא ציוה ליתנו לו עד אחר מיתה ובזה צריך אפילו יפוי כח דבלא יפוי כח הוי כמתנת שכ"מ שיש בו קנין:

{{עוגןמ|כט}} וכתב וזיכה לאחרון ואם הקנה להא' בלא יפוי כח מהני אף להשני בלא יפוי כח כמבואר לקמן סעיף כ':

'''{{עוגןמ|ל}} משמע בטור דמהני.''' והיינו כשהגיע המתנה ליד המקבל בציווי הנותן ובזה מהני לענין דא"י לחזור בו הנותן בחליו אבל אם עמד יכול לחזור בו ושוב נסתלק תמיהת הרמ"א שכתב דא"י מנ"ל הדין זה דדין זה מבואר לעיל קכ"ה (סמ"ע):

'''{{עוגןמ|לא}} אין בדבריהם כלום.''' כי לא הקנה להם בחייו כלום אלא שהתנה עם האשה שלא תטול כתובתה אלא שליש נכסיו ואגב אמר שלהיורשין לא ישאר רק שני שלישים:

'''{{עוגןמ|לב}} שנתנה בקנין.''' דכיון שלא רצה ליתן כ"א בק"ס או בשטר או בא' משאר דרכי הקנאות בריא גילה בדעתו שא"ר בקנין שכ"מ שתיקנו חז"ל רק בקנין בריא ולא גמר להקנות אלא לאחר מיתה ואין קנין לאח"מ:

{{עוגןמ|לג}} נכתבה המתנה בשטר היינו בשטר שכ' בו שדי נתונה שהוא קנין בריא ועיין בסעיף י"ח בדין שטר צוואה:

'''{{עוגןמ|לד}} עם קרקע של מקנה.''' פי' כיון שהקנה לו הקרקע במתנת שכ"מ והמטלטלין אג"ק הרי גילה דעתו שרוצה להקנות לו המטלטלין בקנין אג"ק שהוא קנין בריא אלא שיש לספק בלשונו אם היה דעתו להקנות לו אחר מותו המטלטלין אג"ק או מיד א"כ ממ"נ לא קנה דאם היה בדעתו להקנות לו אחר מיתה המטלטלין אג"ק לא קנה משום דאג"ק הוא קנין ברור ואין קנין לאח"מ ואם היה בדעתו להקנות לו מיד לא קנה משום דהקרקע הוא עדיין שלו ואין אדם מקנה אג"ק של עצמו:

'''{{עוגןמ|לה}} אין כותבין ונותנין.''' פי' אף אם כבר נכתב אין נותנין לאח"מ משא"כ בשטר קנין דהיינו שכתוב בו שדי נתונה נך אפי' אם כבר נמסר בחיים ל"ק כמו שמפרש דבריו בסעי' לט:

'''{{עוגןמ|לו}} בכתב ידו.''' פי' דלא אמר כלל בע"פ שדי נתונה לך רק כ' בכת"י שדה נתונה לך כתיבתו היא במקום אמירתו דלא נחשב כשטר קנין:

{{עוגןמ|לז}} שהשני קונה אפי' בלא יפוי כח ודוקח שלא יפה כח של הראשון אבל יפה כחו דהראשון השני ג"כ אינו קונה בלא יפוי כח:

'''{{עוגןמ|לח}} שמסדר ענינו.''' ובזה א"צ שיבא השטר לידו מחיים ומש"כ הרב בהג"ה דבעינן שיבא לידו מחיים קאי ארישא שכ' המחבר דשמא לא גמר להקנותו (ונראה דתיבת וליתנו לו שכ' הסמ"ע הוא ט"ס דהעיקר תלוי דאם אינו מצווה רק לכתוב ניכר שזה הוא רק סידור עניינו משא"כ ברישא דמיירי שציוה לכתוב עם הנתינה לכן בעינן שיגיע השטר לידו מחיים):

'''{{עוגןמ|לט}} ואם זיכה בה.''' פי' שכבר מסר השטר לא' מהם אפי' למי שאינו יורש מ"מ נתקיימה המתנה נגד כולם:

{{עוגןמ|מ}} וע"ל סי' ס' ס"ו פי' דשם כתב דלא אמרי' כ"נ כ"ה ויש לחלק דשם הנתבע חי וטוען בריא אך קשה מסי' קי"ב דמור"ם פסק שם דעל המקבל להביא ראי' ויש לחלק דלא שייך כ"נ כ"ה רק במטלטלין משא"כ בקרקעות דעומדין תמיד במקום א' לא שייך כ"נ כ"ה (סמ"ע) וע"ל סי' ס' בביאורים שם הארכתי וביארתי חלוקי דינים על נכון ע"ש ותמצא נחת:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:נתיבות המשפט: חידושים]]