עריכת הדף "נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/לא" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''{{עוגןמ|א}} המכחישות זא"ז.''' דוקא בחקירות. ואם יש ג' עדים ומכחישין עצמן בחקירות כגון שב' אומרים בניסן והג' אומר באייר אף שהעדות של כולן בטלין מכל מקום לא נפסל לעדות אחרת רק הג' שהיא מוכחש מפי ב'. וכשמכחישין עצמן בבדיקות שניהם כשרים ודוקא בהכחשה אבל בהזמה השניים כשרים ונאמנים והראשונים פסולין:

'''{{עוגןמ|ב}} אין כאן עדות.''' ואפילו שבועה א"צ דהוי כנמצא א' קרוב או פסול דכל העדות בטל וע"ב דתליא אם מתחלה כיונו להעיד או לא דאל"כ אף דהעידו כאחד מכל מקום לא יפסול ואם כן זיקק לש"ד וכ' הסמ"ע דאף דליכא ש"ד מ"מ היסת צריך לישבע ופשוט) (ואם יש ד' עדים ובמקצת העדות הן שוין ובמקצת מכחישין עצמן כגון בזה אומר של אבותי דסי' קמ"ו וכולן מעידין שהוא של אבותיו של א' מהן ובאכילתיה מכחישין עצמן עדות דשל אבותיו קיים ולא אמרינן דהוי כנמצא אחד מהן קא"פ וע"ב סק"א:

'''{{עוגןמ|ג}} א' מהן שקר.''' ואם ע"א מכחיש לע"א גם כן פסול ש"ך:

'''{{עוגןמ|ד}} באה כת זו בפ"ע.''' משום דמוקמינן כל אחת בחזקת כשרות כ"ז שאין הנדון לפנינו שע"כ א' מהן שקר:

'''{{עוגןמ|ה}} וכפר הלוה בב'.''' דוקא שכפר הלוה בב' השטרות משא"כ אם הודה בשטר הקנין לא הוה ליה מחוייב ש"ד הואיל ולא יכול לכפור במה שמודה לא הוי מודה במקצ' אבל כשכופר בכולן שייך בו ש"ד מדר"ח קמייתא אע"פ שלא היה יכול לכפור ש"ך:

'''{{עוגןמ|ו}} וישבע על השאר.''' והא דלא הוי שיעבוד קרקעות כתב הסמ"ע דלא יכול לגבות ממשעבדי דהא אינו יודע איזה כשר. והש"ך השיגו כיון דודאי אחד מהן אמת גובה ממשעבדי ותי' הש"ך דאיירי בלית ליה קרקע. ובתומים תי' דבכח תקנת הגאונים דגובה ממטלטלי לא שייך הך דה"ל ש"ק ובסי' פ"ח יבואר אי"ה) (וע"ב ס"ק ג' דאין העדים יכולין להעיד בו אחר שנשבע לפוסלו משבועה אכן אם באו כת אחת מאלו העדים על אדם אחר להעיד בו שהוא פסול נאמנים אף להוציאו מחזקת כשרות:

'''{{עוגןמ|ז}} גובה אותו גם כן.''' ואפילו בבית דין א' יכול לגבות השטרות בזא"ז ולכך כתב הרמב"ם דאין יכול להטיל עליו שבועה. אמנם הרמ"א דפסק דיכול להטיל עליו שבועה ס"ל דא"י לגבות בזא"ז סמ"ע) (וע"ב סק"ד דנסתפקתי אם הוציאן בב"ד זא"ז ופסקו הדין על כל א' לגבותו ובשעת גוביינא בא בשניהם ביחד לגבות אם יכול לגבות:

'''{{עוגןמ|ח}} שיש לו שני שטרות.''' ולדעה זו א"י לגבות שטר שני בב"ד זה רק בב"ד אחר סמ"ע:

'''{{עוגןמ|ט}} ב' מלוים שהוציאו.''') (ואם מכרו בכומ"ס לאחר השטר הוי כמלוה א' על לוה א':

'''{{עוגןמ|י}} שטר א' גובה בו.''' אפי' ממשעבדי ואפי' בב"ד סמ"ע:

'''{{עוגןמ|יא}} דנין ע"פ.''' דאם הוא הוחזק כל ישראל מי הוחזקו להעיד שקר ובסי' ס"ג נתבאר סעיף זה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:נתיבות המשפט: חידושים]]