עריכת הדף "
מתנות כהונה על רות רבה/ג/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} '''מא"ה.''' וישראל יצנפו העטרה: '''את חסד וכו'.''' ששמך חסדא ומה שבא ממך הכל חסד ודברי חן: '''יחובר וגו'. ולא נמצא מתפלל וכו'.''' הרי שהוא טובה לרשעים שמתפללין שתעקר ע"ז אף על פי שהוא נגד רצונם וזהו דכתיב כי מי אשר יחובר וגו' מפני שנתחברו לישראל בזה שהצריכם להתפלל על עקירת ע"ז שלהן באה להם טובה: ה"ג בירושל' דפ' הרואה '''יבחר כתיב אל כל החיים וגו' אפילו אותן וכו'.''' וז"ש יבחר כתיב לאשמועינן אתא הכתוב וכן מנהגו בכמה מקומות ובמדרש קהלת גרס יבחר כתיב מי יבחר יצר טוב מיצר הרע אלו הצדיקים מי יבחר יצר הרע מיצר טוב אלו הרשעים אל כל החיים יש וגו' אפילו אותן וכו': '''שפשטו כו'.''' אם יעשו תשובה יש בהן בטחון: להחיות אותם גרסי': '''עליהם הוא אומר.''' פסוק הוא בירמיה נ"א: '''ה"ג''' מי שהוא כלב יכול הוא ליעשות ארי ומי וכו': '''יכיל את.''' לשון שאלה יש בכחך שתגזור על בני עיירות שלא ידליק אדם אור שלשה ימים: '''אין.''' וכן עשה: '''לעידן עמיא גרסי'.''' ופי' לעת ערב תרגום של כהה עמיא ובכל מקום שמצאתי מדרש זה גר' לערב וכו': '''סלקון וכו'.''' עלו שניהם על גג פלטין ראה יהושע עשן עולה מרחוק וא"ל מהו זה הלא גזרת שלא ידליקו אור: ה"ג '''א"ל אפרכיא ביש ועל אסיא כו'.''' פירוש שר א' הוא חולה ונכנס הרופא ובקר אותו: '''עד דשתי גרסי'.''' פי' עד שישתה חמין לא יתרפא ולפי' הדליקו אור: '''עד דאת וכו'.''' בעוד שאתה בעולם: '''בטלה וכו'.''' כי זה היה לו להמתין עד למחר כיון שהוא חולה שאין בו סכנה: '''מיומוהי.''' מימיו עד השתא ועדיין אמרת אני טוב ממנו ממשה רבינו: '''מיית.''' מת: '''בהדין.''' באיזה יום אני מת: '''חד יומא.''' בקש שימות בערב שבש כי היכי שיתעסקו עמו מיד לאחר מיתתו כי ההיא דתנן כל המדחה מטתו הרי זה משובח גם אמרו מת בערב שבת סימן יפה לו שנכנס למנוחה מיד: '''ארכי.''' ממשלה ועי' כל זה במדרש קהלת בפסוק ברבות הטובה ובפרק במה מדליקין: '''מחמייה אפין.''' להראות לו פנים: '''מעבר וכו'.''' שאל אותם אם מותר להעביר המת ממקום למקום מחמה לצל: '''פיפקין.''' וילון ודוגמתו פרשת במדבר מדבר עמה בתוך הפיפקין: הכי גרסינן שלא תרד השמש עליו: '''אגפיהון.''' כנפיהון: הכי גרסינן במדרש קהלת בפסוק מעוות ולא בארון הכניסוך ובחבלים כו': הכי גרסינן מהו עושה חובק כו': '''שנאמר כסיל גר'.''' ועי' כל זה במדרש קהלת בפסוק מעוות: '''דילמא.''' בלשון ירושלמי הוא כמו אתמר בתלמוד בבלי: '''ושמעו קליהון וכו'.''' שמעו קול הבריות מייבבין והומין: '''א"ל גר'.''' פי' ר"ש אמר כן לר' חייא: '''אילין כו'.''' אלו הבריות מה עסקיהון שכך הומין: '''זבן.''' קונה לצורך יום טוב: '''מרי עבידתיה.''' בעל אדון עבודתו שעשה מלאכה עמו: '''מרי עבדתי.''' הקב"ה: '''וצלי.''' התפלל: '''אילוסיס.''' מצאתי פי' מערה: '''וחזא כו'.''' ראה יד אחת שהיתה מושטת לו וכו': '''גבי רבינו גרסי'.''' ופירושו רבינו הקדוש: '''א"ל הדא וכו'.''' זו מנין לך: '''הדא וכו'.''' זהו דבר חשוב: '''איסטופיטא.''' לשון חשיבות מלשון ספונים ולכן אין לך למהר ולמכרה עד שתדע שוויו בכמה אלא אני נותן לך ג' דינרים ולך וקנה ועשה לכבוד היום: ליקרא דיומא גר': '''ובתר יומא טבא גר'.''' פי' לאחר י"ט אנו שוטחין כלומר מכריזין קול מי שירצה לקנותו ומה שיעשה כלומר כמה שיעלה אוצרו ודמי שוויו תקח: '''נסב כו'.''' לקח ר' שמעון אותן ג' דינרים והלך וקנה מקחו הצריך לו ונכנס לביתו: '''שרית גניב.''' וכי התחלת לגנוב או פי' תתחיל לגנוב כל פעולתך קרקעות ומטלטלין אינה אלא מאה ואלו המקחות כולן שלקחת מה הם כלומר מה טיבן והיכן לקחת מעות: '''תני לה כו'.''' ספר לה המעשה ואמרה לו מה אתה רוצה שתהא חופתך לעתיד לבא חסרה מחופת חבירך מרגלית אחת: '''ומה נעבד.''' מה נעשה וכבר עשיתיו ואי אפשר לחזור וא"ל לך והחזר המקח שקנית לצורך י"ט לבעליהן כו': '''מצטער.''' רבי היה מצטער על זה ועי' בשמ"ר פ' נ"ב: '''ואיתיתה גר'.''' פי' והביאה אצלו: '''כל הדין צערא צערת וכו' גרסינן.''' פי' כל זה הצער צערת לזה הצדיק: דיהא גנוניה חסר גר': '''ואין הוה וכו'.''' ואם יהיה חסר וכי אין כח בנו למלאות אותו: '''בהדין וכו'.''' בזה העולם זוכין אנו לראות פניך ולא לעולם הבא ואולי צריך להיות בההוא עלמא לא זכינן למחמי אפך וכן מצאתי בספר ישן: '''והודה לה גרסי'.''' ופירושו וכן עשה ר"ש שהחזירה ועז"א ולא עוד כו' וכן הוא בפ' פקודי: '''מנסיב ליה גרסינן.''' פי' כשלקח אותה מרגלית ונתנוה לו היתה ידו של רבי שמעון מושפלת למטה כמו שמקבל דבר מחבירו וכשהושיטה והחזירה למעלה היתה ידו עליונה ויד שליח ה' אשר לקחה היתה למטה כמי שמלוה לחבירו כביכול כאלו ר"ש הלוהו למעלה. ומלת למטה הוא פי' נכתב בפנים על ארעייא: {{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף