עריכת הדף "מתנות כהונה על ויקרא רבה/כו/ז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''תרנגול שיקרא.''' לידע כמה שעות הוא בלילה:

'''חפשי.''' דרש ויתחפש כאלו נקוד השי"ן בימין:

'''למלכות.''' כמו מן המלכות:

'''פניקא.''' נראה דגרסינן נפיקא פי' בגדי בזיון עיין ערך נפק. או גרסינן פגינא ופי' בגדי הדיוט. וכן מצאתי בשוחר טוב דגרס פגניקה:

'''וכי לילה היה.''' כיון ששינה בגדיו שלא יכירוהו למה הוצרך לילך בלילה:

'''מי ה'.''' פי' מאומות העולם:

'''מי כמוכה.''' אלו ישראל ודרש את מי ממי:

'''עבדת כו'.''' פי' עשתה מה שעשתה ואמרה מה שאמרה והעלתהו כיון שראתה היתה מתייראת:

'''פניו למטה.''' ורגליו למעלה:

'''פניו למעלה.''' ורגליו למטה כדאיתא בפ' ד' מיתות:

'''כיון דשמע אלהים.''' כיון ששמע שאול שאמרה האשה אלהים ראיתי עולים וגו':

'''דחל.''' ירא:

'''צדיקים כו'.''' וזה אלהים על דרך שאמר הכתוב עד האלהים יבוא וגו':

'''ולא היה מכיר.''' בתמיה:

'''פשיט קרייה.''' היה לומד המקרא בפשטים ובס"פ כי תשא משמע פירושו חזר תלמודו:

'''וכד הוה מטי כו'.''' כשהיה מגיע לזה הפסוק:

'''בשם ר' יעבץ אמר יוצר הרים וכו'.''' וזהו המגיד לאדם מה שיחו וענינו ואין כל דבר נעלם ממנו כן פי' הרד"ק:

'''תהו וחשך כו'.''' פי' דברי רוח וחשך וה"ק קרא יוצר (צייר) הרוח והחושך שהם דברי הבאי מגיד לאדם עושה שחר ועיפה:

'''וחבריה.''' חבירו של פסוק שלמעלה כשהגיע בו היה בוכה וכן כלם ועיין בירושלמי פ' אין דורשין וסוף מדרש קהלת ובמדרש איכה (ג' י') ובפ"ק דחגיגה:

'''ולמה תשאלני.''' סיפיה דקרא ויהי ערך ופירושו שנאך כד"א חלמא לשנאך ופשריה לערך:

'''הידא לי כו'.''' מוכנת היא אצל שונאך זה דוד או פירושו זאת היא בעיני אל שונאך זה דוד שהגיע שעתו למלוך וכדלקמן:

'''ולית הלון.''' פי' הלא אין אלו הדברים שאמרת מקודם שאמרת לי כשהיית אצלי בעוה"ז כו':

'''וכדון כו'.''' ועתה אמרת לי הידא כו' וזהו דוד ובמדרש שמואל גרס בהדיא אמרת לרעך לדוד:

'''כד הוינא.''' כשהייתי אצלך הייתי בעולם השקר והיית שומע ממני דבר שקר מפני שהייתי מתירא ממך שלא תמיתני:

'''וכדון כו'.''' ועתה אנכי בעולם האמת לא תשמע ממני אלא דברי אמת שאינני מתירא ממך:

'''ואין מיערק.''' ואם אברח אנצל או לא וא"ל אם תברח תנצל כו' ובמד"ש גרס ולית למיערק פי' וכי אין תקנה לברוח:

'''נחית כו'.''' אתה יורד למלחמה ותנצח:

'''מתמנין רברבין.''' ופירוש יהיו ממונים שרים וחשובים ואמר כן כדי שלא ירך לבבם ולב העם:

'''וכתיב ואיש או אשה כו'.''' לכך סמכן הקדוש ברוך הוא שעתיד שאול ליהרג על עון אוב ועל הריגת הכהנים והכי איתא בתנחומא:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>