עריכת הדף "מתנות כהונה על בראשית רבה/פז/ה" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''אשמע לך.''' אם אשמע לך:

'''אבחר כו'.''' ואדוני רמז לאדון העולם:

'''לא ידע''' אתי. כלומר לא ידע לא ימצא אותי בהכשר:

'''אדם הראשון.''' הוא היה אדון ואב לכל העולם:

'''מאבא.''' וכדמפרש ואזיל שמא יענישני:

'''מתיירא אני.''' מאדוני פוטיפרע:

'''שאמנה כו'.''' שאהיה נמנה בתוך חבורה של נואפים אלא אף בחבורה של רוצחים שיהרג אדוני על ידי:

'''אסרטין.''' פירש הערוך לפי הענין פירושו חבורה:

'''הדבר הזה.''' של שכיבה:

'''הידי לדקמך.''' הרי זה בהיתר לפניך הודי כמו הלזה וע"ל ורש"י וילקוט גרס הדא לקומיך:

'''חלב עזים כו'.''' כלומר כך היא שכיבתו כמו שכיבתי כחלב עזים שחורות ולבנות שטעמן שוה:

'''מתירא אני מה'.''' שהוא אדון הכל הן בלשון יון א' כלומר מה' אחד מתיירא אני:

'''ואיננו.''' פה אתנו ויוסף אמר גדול ה' וגו'. ואיננו גדול דייק היא אמרה ואיננו והוא אמר גדול ה' וכן דרשו בפסוק ועתה פן ישלח ידו ועיין לעיל פרשה כ"א:

'''מקיטון.''' חדר קטן פנימי:

'''יאות.''' יפה יפה עשית שכסית פניה שאתה מתיירא מע"ז שלך:

'''מי כו'.''' עאכ"ו שאתיירא ממנו ובפי' רש"י ובילקוט לא גרס יאות:

'''לא שבק כו'.''' כלומר לא היה חסר המקרא כלום אם אמר לה' וכן הוא בהדיא בויקרא רבה פ' כ"ג ובמדרש רות פרשה ה':

'''לאלהים איני כו'.''' נשבע ליצרו ואמר בשבועת אלהים אנכי נשבע שאיני עושה כו'. וכן פירש רש"י בפ' אחרי מות ובמדרש רות יש גירסות מתחלפות וגירסא זו פירשה רש"י כן והתנחומא פרשת מקץ גרס נשבע אני לאלהים שאיני עושה הרעה הגדולה הזאת:

'''לאלהים כו'.''' השבועות שבמקרא ובתלמוד מצינו לשון אלהים ואולי על שהוא לשון דין ודיין ליפרע ובספרי הקבלה מצינו ביה טעמים לשבח ומי שיש לו חיך יבא ויטעום:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>