עריכת הדף "מתנות כהונה על בראשית רבה/ס/ח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''לא היו גמליו כו'.''' הרמב"ן ז"ל פירש שהוא תמיה קיימת ובא לסתור דברי מי שאמר שיצאו זמומין שא"כ יהיה החסידות יותר גדול בבית רבי פנחס מביתו של אברהם ודעתו שלא היה להם זמם כלל והאי דכתיב ויפתח קאי על קשרי האוכף כדברי ר' אב"ן עזרא:

חמרתיה דר' פנחס גרסינן:

'''נסבוה כו'.''' לקחוה לסטים:

'''ועשתה.''' כלומר עכבוה אצלם שלשה ימים ולא טעמה כלום אוכל אמרו הלסטים סוף תמות ותסרח עלינו את המערה שהיו דרים בתוכה נשוב ונמסור אותה לבעליה שלחוה ונכנסה בבית אדוניה כיון שנכנסה היתה צועקת ונוערת כמנהג החמורים:

'''והחכים.''' והכיר ר' פנחס את קולה ואמר פתחו לה ותנו לה מה שתאכל שיש לה זה שלשה ימים שלא טעמה כלום מאכל ונתנו לה שעורים ולא היתה טועמת אותם:

'''תקנתיה.''' התקנתם אותם בתרומה ומעשר:

'''אפיקתון דמאי.''' הוצאתם מעשר דמאי שמא אותם שעורים לקחתם מעם הארץ וצריך לעשר אותם מספק:

'''[לא כן אלפין כו'.''' לא כך למדתנו רבינו ועי' מעשה זה בירושלמי פ"ק דדמאי ובמס' שקלים פר' אלו הן הממונים]:

'''מאי נעביד כו'.''' מה נעשה לה מאחר שהיא מחמרת' על עצמה:

'''קרטיל.''' פי' הערוך טנא ובירושלמי [פ"ק דדמאי] גרס מטנה:

'''אפשר ר' זעירא כו'.''' אפשר שיאכל אותם ר' זעירא ולא יתקן אותם במעשר קודם שיאכלם:

[ה"ג בילקוט אפשר לר' ירמיה משלח להון דלא מתקנן]:

ה"ג בין דין לדין אתאכלין. פירוש בין כך ובין כך שהיו נושאים ונותנים בדבר נאכלו התאנים בעוד שהיו טבל:

'''תקנת אלין כו'.''' דרך שאלה אמר לו תקנת אותם תאנים ששלחת לי:

'''אין הוו כו'.''' אם היו הדורות הראשונים שלפנינו כמלאכים אנחנו כנגדם כבני אדם ואם היו הראשונים כבני אדם אנחנו חשובים כנגדם כחמורים ואין אנו אפילו כחמורו של ר' פנחס כו' אלא כחמורים בעלמא שהרי חמרתיה כו'. נתנו לה שעורים בעודן טבל שלא היו מעושרים ולא אכלה אותם ואנחנו אכלנו אותם תאנים בעודם טבל:

'''טמא.''' הוה ליה למימר ואמר הטמא לרבות את דמו וכן זה וזה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>