עריכת הדף "מתנות כהונה על בראשית רבה/י/ז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''בכלל ברייתו.''' יש בהם צורך וגם המה עיקר הבריאה. [כל הענינים האלו תמצא בויק"ר פכ"ב ובמד"ר פי"ח ובקהלת פ' ויתרון ארץ]:

'''הוי משתעי.''' היה מספר המעשה הזה כ"מ שאינו מדבר רק בסיפור דברים בעלמא הוא אומר משתעי. [ובקהלת רבה גרס כהלין פירוש באלו מעשים ורש"י גרס כדין]:

'''הוה קאים כו'.''' היה עומד על שפת הנהר:

'''חמא כו'.''' ראה צפרדע אחת שהיה טוען ונושא עליו עקרב א' ומעבירו על הנהר:

'''מגיזה.''' מעבירו כד"א וכן נגוזו ועבר:

כיון שעשה העקרב שליחות שנשתלח לו מן השמים הצפרדע החזירתו למקומו ועיין בויקרא רבה ובקהלת שהמיתה שם בן אדם:

'''דהוה קאים למחצד כו'.''' שהיה עומד לקצור הקמה בשדה:

'''בהדא בקעתא.''' בבקעה זו של בי' טרפא שם מקום:

'''חמא כו'.''' ראה עשב א' ולקט אותו ועשה ממנו עטרה לראשו:

'''אזלא כו'.''' הלך שם נחש א' והכה הוא את הנחש והמית אותו:

'''אתא כו'.''' בא שם איש א' ועמד לראות ולהסתכל ומתמה באותו נחש מפני שהיה חבר ומכיר כחו של אותו נחש ואמר תמה אני על מי שהמית הנחש היה אומר אותו האיש הקוצר אנכי הרגתיו:

'''תלה כו'.''' היה תולה עיניו והרים פניו למעלה:

'''וחמא כו'.''' ראה לאותו עשב שעשה עטרה לראשו והכיר העשב שהוא מגין ומציל בפני ארס הנחש:

'''אמר לאותו קוצר מן קושטא [כו'.''' באמת שאתה הרגת אותו ה"ג קטלית יתיה א"ל אין א"ל יכיל כו' והכי מוכח בויק"ר דגרס מן קושטא אנא קטלית יתיה ושם חסר עד קטלית] יתיה ומצאתי בשם רש"י ז"ל מן קושטא וכו' בדין הרגת אותו מאחר שיש עמך אותו עשב וקשה לי א"כ למה שמע אליו שוב להסירו מראשו אטו בשופטנא עסקינן:

'''יכול את כו'.''' יכול אתה להרים ולהסיר אותו עשב מעל ראשך א"ל אין וכן עשה. וכיון שהרימו והסירו א"ל יכול אתה לקרב לכאן ולהרים ולנגוע בזה הנחש בזה המטה שהיה בידו:

'''נשרו.''' נפלו מפני חוזק ארס הנחש:

'''מרתיע.''' לשון ניענוע ונדנוד כד"א נרתע לאחוריו בפ' קרח גרס מרתיח ל' רתחא וכעס עניינו:

'''ה"ג והיה מרדף ליה מן דין כו'.''' פירוש רבי ינאי היה רודף הנחש מצד זה והיה חוזר ובא מצד אחר. [ה"ג ועוד הוה רדיף ליה מן הדין סטרא והדר חזר מן הדין סטרא והכי א' במד"ר ובויק"ר]:

'''הברה.''' קול הברה:

'''הוה יתיב מטייל.''' פירש"י לעשות צרכיו. ול' נקי דבר ובירושלמי פ' במה אשה תמצא מעשה זה בלשון אחרת:

'''רומאי.''' עובד כוכבים א' מן רומי:

'''ותרכיה.''' וגרשו:

'''וקדם.''' והקדימו וישב לו:

'''לית דין כו'.''' אין זה בחנם בא לידי שיצערני כ"כ מיד יצא נחש אחד והכה אותו והמיתו:

'''ומטייל.''' כמשמעותו:

'''משוניתא.''' חוף הים ועי' בערוך:

'''קולית.''' עצם של רגל מן המת:

'''והות מתגלגלא.''' כל עוד שהיה מצניע אותה היתה חוזרת ומתגלגלת באמצע הדרך:

'''בלדר.''' פי' הערוך שר חשוב מחצר המלך:

'''פשפשוניה כו'.''' חפשוהו בבגדיו וכלי תשמישו ומצאו אצלו שהיה נושא כתבים רעים על היהודים מעיר קסרין:

'''טיטוס הרשע.''' כל זה מבואר בפרק הניזקין:

'''שתי פרוכת.''' שהיו באמה טרקסין שהיה ספק אצלם אם היא מן קדש או מן קדשי קדשים וקראו חז"ל אמה טרקסין:

'''על גבי מזבח.''' [ובויק"ר ובמד"ר] ובילקוט קהלת גרס על ספר תורה ושמא הא והא איתא:

'''מדם הקדשים.''' נתלכלך הפרוכת ונגע בחרבו [כן פירש"י]:

'''[ועשאן כמין גרגותני.''' בפרק הניזקין ובכל המדרשים הנ"ל ל"ג הכי וע"ש:

'''גרגותני.''' סל]:

'''כלפי מעלה.''' שאמר שהרג את עצמו:

'''לא דמי כו'.''' אינו דומה מי שעושה מלחמה עם המלך במדבר ומנצח אותו כו':

'''ה"ג מחאיה נחשלא בימא.''' פי' הכהו נחשול בים:

'''דומה זה.''' כלפי מעלה אמר כן נדמה בעיני שאין כו':

'''לכאן קרמני. [''' לכאן] קדם אותי:

'''פיילי פוטירין.''' [פי' הערוך] כוס של משקין ששותין אחר המרחץ ורש"י פי' כוס קיסר. ונראה שהוא מזרק יין שכן קערה ת"י פיילי:

'''אנא חמיתיה כו'.''' אני ראיתי לאותו גוזל ברומי והיו מניחין שתי ליטרות בכף מאזנים מזה והגוזל בכף מאזנים מזה היו שוקלין בשוה זה כזה:

'''שני.''' חי ור"ל שונה ומחליף כח. והערוך גרס שיח ופי' בו ממלא ומגדל ושוב גרס הערוך עד שעמד על עיקרו ופרח. [אבל בכל המדרשים הנ"ל לא מצאתיה]:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>