עריכת הדף "מתנות כהונה על במדבר רבה/יב/ג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''היינו סבורים כו'.''' מפני שמזמור זה נאמר על בנין המקדש כדאית' במדרש תהלים:

'''[שלן שם לינות.''' גרסינן:

'''ויקר פדיון''' גרסינן:

ה"ג כשאני מבקש כל העולם כולו אינו יכול להחזיק:

ה"ג שמש אחד משלי אלא אני]:

ה"ג אלא כ' בדרום וכ' בצפון. ופי' עשרים קרשים לצד דרום וכן לצפון:

'''בצל שדי יתלונן.''' דרשו כאלו כתוב שדי נתלונן בצל ולעיל פרשת תרומה דרשו באופן אחר:

'''אגנתי.''' מגן וצנה:

'''קסטרא.''' מחיצה של גזוטראות עיין ערוך ערך קסטר:

'''ממצדתא דציידא''' גרסינן. פי' מן המצודה שפורש הצייד לצוד כו':

'''הוות.''' שברון כד"א הוה על הוה:

[ה"ג יסך לך מהו באברתו כו']:

'''שנתנה מימינו.''' באברתו פי' יד כמו מי יתן לי אבר כיונה:

'''וקושט.''' ה"ג גם כן במדרש תהלים והוא ענין יריית חץ:

'''באופל.''' בחושך כלומר שמעשיו מעשי רשע כד"א והיה במחשך מעשיהם:

'''דהוא בזא כו'.''' כמו בזעא כלומר כורת וחותך מהלך עיצומו של היום והוא מראש ששה שעות של היום עד סוף ט' שעות ודרש קטב לשון כריתה כמו קטבך שאול וישוד לשון שולל ושודד:

'''בזוז.''' לשון בז ושולל ואולי גם הראשון צ"ל בזוז ולקמן באיכה רבה גרס גזיז:

ה"ג באיכה רבה מן ראשיהן דשית עד סופיהון דתשע והכי מוכח לקמן בסמוך דאמר דיהון מפטרין טלייא בארבע שעין ומיהו בשוחר טוב גרס מד' שעות ועד תשע ולקמן גרס דיהוון מפנין לטלייא מארבע שעין ועד ט':

'''דטיהרא.''' של צהרים:

ה"ג מתגלגל ככד. וכן במדרש תהלים כתיבת יד ובילקוט גרס כבור וצ"ל כדור וכ"ה בשוחר טוב:

'''ועין אחת קבוע כו'.''' ובאותו עין הוא רואה כן הוא בשוחר טוב:

'''וכל מי שהוא רואה וכו'.''' במדרש תהלים וילקוט אין הגירסא כן:

'''פשיט.''' לומד וחוזר עליה ועיין סוף פ' כי תשא:

ה"ג כנישתא מדוכתא דקסרין. פי' היה יושב ולומד וחוזר לימודו בב"ה א' של קסרין ראה איש א' רץ אחר חבירו ובידו מטה או שרביט ורצה להכותו בו ראה רבי אבהו מזיק א' שרץ אחריו ובידו מטה א' של ברזל יצא ר' אבהו מבית הכנסת ורץ אחר הרודף וא"ל אל תכנו פן ימות א"ל הרודף מן מטה זה ימות בתמיה א"ל הרי מזיק רץ אחריך ובידו מטה של ברזל אם אתה תכנו בזה שבידך שהוא של עץ והוא יכנו בזה שבידו שהוא של ברזל והוא מת ועיין כל זה באיכה רבה בפסוק ומרוב עבודה:

[ה"ג את מחי ליה בהדא]:

'''מפקר.''' מצוה:

'''לספריא כו'.''' לסופרים מלמדים מקראות לתינוקות ולמלמדי משניות:

'''באילין יומיא''' גרסי'. פי' באילו הימים שבין שבעה עשר בתמוז ותשעה באב שבהן קטב מרירי שולט:

'''דלא יהוון כו'.''' שלא ישאו וירימו רצועה על התינוקות להכותם כו':

ה"ג דיהוון מפטירין טלייא כו'. פי' שיפטרו ויניחו התינוקות באלו ד' שעות כדלעיל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

'''שנמסרה לה כו'.''' ויפול פירושו ינוח וישלימו לך כמו שפרש"י ז"ל בספר תהלים וכן הוא בתנחומא ריש פרשת ויצא וסוף פרשת משפטים:

'''א"ר חנינא וכו'''' ה"ג שהיא שולטת על מצוה אחת ואם באים כו' וכן הוא במדרש תהלים וטעות סופר בין אל"ף לאלף וק"ל ועיין עוד מזה בפ' ראה ותמצא נחת:

'''נמסר לאלף איש.''' לשומרו מן השונאים:

'''מוסרין.''' במלאפו"ם פי' נמסרין:

'''לא יגש כו'.''' לא יגש אחד מהם איך לאמר פרנסני:

'''[ואתה שמת מעונך בעליונים''' גרסינן]:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>