עריכת הדף "משנה/כתובות/ג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>

{{עוגןמ|א}} אלו נערות שיש להן קנס: הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית; הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד; הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנדה; יש להן קנס; אף על פי שהן בהכרת, אין בהן מיתת בית דין: 

{{עוגןמ|ב}} ואלו שאין להן קנס: הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד; רבי יהודה אומר: שבויה שנפדית הרי היא בקדושתה, אף על פי שגדולה; הבא על בתו, על בת בתו, על בת בנו, על בת אשתו, על בת בנה, על בת בתה; אין להן קנס, מפני שמתחייב בנפשו, שמיתתו בידי בית דין. וכל המתחייב בנפשו אין משלם ממון, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#כב|שמות כא כב]]}}: ולא יהיה אסון ענוש יענש: 

{{עוגןמ|ג}} נערה שנתארסה ונתגרשה, רבי יוסי הגלילי אומר: אין לה קנס. רבי עקיבא אומר: יש לה קנס, וקנסה לעצמה: 

{{עוגןמ|ד}} המפתה נותן שלשה דברים, והאונס ארבעה. המפתה נותן בושת ופגם וקנס, מוסיף עליו אונס שנותן את הצער. מה בין אונס למפתה? האונס נותן את הצער והמפתה אינו נותן את הצער, האונס נותן מיד והמפתה לכשיוציא, האונס שותה בעציצו והמפתה אם רצה להוציא מוציא: 

{{עוגןמ|ה}} כיצד שותה בעציצו? אפילו היא חגרת, אפילו היא סומא, ואפילו היתה מוכת שחין. נמצא בה דבר ערוה או שאינה ראויה לבא בישראל, אינו רשאי לקיימה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#כט|דברים כב כט]]}}: ולו תהיה לאשה, אשה הראויה לו: 

{{עוגןמ|ו}} יתומה שנתארסה ונתגרשה, רבי אלעזר אומר: המפתה פטור והאונס חייב: 

{{עוגןמ|ז}} איזהו בושת, הכל לפי המבייש והמתבייש. פגם, רואין אותה כאלו היא שפחה נמכרת, כמה היתה יפה וכמה היא יפה. קנס שוה בכל אדם. וכל שיש לו קצבה מן התורה שוה לכל אדם: 

{{עוגןמ|ח}} כל מקום שיש מכר אין קנס, וכל מקום שיש קנס אין מכר. קטנה יש לה מכר ואין לה קנס, נערה יש לה קנס ואין לה מכר, הבוגרת אין לה לא מכר ולא קנס: 

{{עוגןמ|ט}} האומר: פתיתי את בתו של פלוני, משלם בושת ופגם על פי עצמו ואינו משלם קנס. האומר: גנבתי וטבחתי ומכרתי{{הערה|בכת"י קאופמן ליתא לתיבות '''טבחתי ומכרתי'''.}}, משלם את הקרן על פי עצמו, ואינו משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. המית שורי את פלוני או שורו של פלוני, הרי זה משלם על פי עצמו. המית שורי עבדו של פלוני, אינו משלם על פי עצמו. זה הכלל: כל המשלם יתר על מה שהזיק, אינו משלם על פי עצמו:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>