עריכת הדף "מראה הפנים/שבת/ח/ג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|עור}} כדי לעשות קמיע.''' כתב הר"ב לכסות בו את הקמיע ולישנא דמתני' ודאי אין לפרש כן וכדקאמר בגמרא אית תניי תני וכו' וכה"ג נמי אמרינן התם בדף ע"ט שלשה עורות הן מצה חופה ודפתרא וכו' וכמ"ש הרמב"ם בפ' י"ח בהל' י"ד וכדפרישית בפנים:

'''{{עוגן1|שכן}} אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת חברתה ויוצאת לשוק.''' הרי המסקנא כדאמר רב הונא התם בדף פ' שכן צנועות כוחלות עין אחת ומותיב עליה מהאי דתוספתא סוף פ"ט אם לרפואה כדי לכחול עין אחת אם לקשט בשתי עינים כי תניא ההיא בעירניות כלומר שכן דרכן להתקשט בב' עינים ואינם צריכין לצנועות כדפי' רש"י. וא"כ בסתם מקומות בין לרפואה בין לתכשיט כדי לכחול עין אחת וכך הם דברי הרמב"ם שם בהל' י' המוציא כחול וכו' ובמקום שאין דרכן להתקשט אלא בכחול שחי עינים וכו'. כלומר במקום שאין דרכן בצנועות לפי שאינן צריכות לכך. וזהו הפי' הנכון של עירניות ובחנם השיג כאן הראב"ד וכתב עירניות שאינן צנועות ולעולם מתקשטות שתי עיניה. דעתו לומר שכך הוא הדין לעולם בשאינן צנועות ואפי' במקום שאין דרך שאר הנשים לעשות כן אבל אנשי הוצל קשיתיה שהרי מסקינן לקמן בפ' המצניע דף צב גבי המוציא משאוי על ראשו שפטור ואת"ל אנשי הוצל עושין כן בטלה דעתן אצל כל אדם וא"כ אפי' אחד מאנשי הוצל עושה כן בהוצל פטור להך מסקנא דלישנא דר' חייא דהתם ומכ"ש אם עושה כן בשאר מקומות אלא דווקא אם היו שכיחי שאר מקומות שעושין כן אז מתחייב באלו המקומות שדרכן של כולם כן וכך היא הדבר הזה לדעת הרמב"ם ז"ל שאין שיעור ב' עינים אמור אלא במקום שדרכן בכך אבל לא באלו שאינן צנועות ועושות כן במקום שאין דרכן בכך דודאי בטלה דעתן. ואפי' להך לישנא דהתם לעיל מהמסקנא לר' חייא ומכ"ש לפי המסקנא מהיכא תיתי לן לומר להקל בהשיעור באלו שעושין זה במקום שאין דרך כולן בכך ודי שנקל במקום שדרך כולן בכך דלא אמרינן כאן בטלה דעתו אצל שארי מקומות וכעין דהתם ומשום דמיהת שכיחי מקומות שעושין כך:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>