עריכת הדף "מראה הפנים/שבת/ג/ד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|מיחם}} שפינהו וכו'.''' הרי"ף ז"ל הביא לפירושא דאביי שם המיחם שפינה ויש בו מים חמין וכו' ור' יהודה היא וכו' והקשה בעל המאור אמאי הביא פירושא דאביי דמילתיה אתיא כר' יהודה ולאו דהלכתא היא והוה ליה למנקט פירושא דרב אדא בר מתנא המיחם שפינה ממנה מים חמין וכו' דאתיא כהלכתא וכר"ש דדבר שאין מתכוין מותר ותירץ הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות דלא הביא הא דאביי אלא לענין פירושא דמתני' דשפיר טפי מיתפרשא לישנא דהמיחם שפינהו כוותיה ומיהו לענין דיוקא דדייק אביי הא מיחם שפינה ממנה מים לא יתן לתוכה כל עיקר מפני שהוא מצרף לא פסק כוותיה דלהכי מביא הא דרב ושמואל אבתרה ופסק בהדיא הלכתא כוותיה דשמואל וכרבינא דקאי כוותיה דבדבר שאינו מתכוין ס"ל כר"ש דמותר ובמלאכה שאינה צריכה לגופה כר' יהודה דחייב. וא"כ שמואל לא ס"ל להאי דיוקא דדייק אביי וזה מבואר והכי פרישנא המתני' בפנים. והרמב"ם ז"ל כתב בדין דמשנתינו בפ' כ"ב מהל' שבת בהל' ו' וז"ל מיחם שפינה ממנו מים חמין מותר ליתן לתוכו מים צוננין כדי להפשירן ומותר לצוק מים חמין לתוך צונן או צונן לתוך החמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון מפני שהוא מחממן הרבה ע"כ דבריו מבוארין הם דבריש דבריו ביאר דינא דמתני' ולא נקט ללישנא דמתני' ממש המיתם שפינוהו ולאשמעינן דמותר ליתן לתוכו מים כדי להפשירן והיינו מים מרובין דזה נלמד מכ"ש דאמר מותר ליתן מים מרובין לתוך המים החמין שיש בו פשיטא דמותר ליתן לתוכו מים מרובין כשאין בו מים כלל ואי לאשמעינן דלית ביה משום מצרף להאי מילתא לא איצטריך הרמב"ם להשמיענו כאן דכבר אמר בכמה וכמה מקומות בהל' שבת ובשארי מקומות דבדבר שאינו מתכוין מותר ומשום דקיי"ל כר"ש והלכך נקט עיקר הדין דנלמד מהמתני' ובזה הכל מודים ור"ל דלית בה פלוגתא למאי דקי"ל דמותר ליתן מים צוננין מרובין לתוך מים חמין ואפי' הן בכלי ראשון אם הן כל כך שיש בהן כדי להפשירן וזה פשוט הוא ונלמד מדלא אסרו אלא בשביל שיחמו וא"כ כל היצא דאין כאן לחממן מותר בין אם המים חמין הן בכלי שני או בכלי ראשון והכי מסיק לה הכא בהדיא בגמרא כדר' מנא וכדאתא רבא וכו' דאפי' לתוכו אם לחממן הוא דאסור אם להפשירן מותר. ואח"כ כתב דין הנלמד מהברייתא דלקמן והובאה בבבלי דף מ"ב נותן אדם חמין וכו' וכב"ה דבין חמין לתוך צונן ובין צונן לתוך חמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי צונן לתוך החמין אסור מפני שהאמבטי כלי ראשון הוא והברייתא לא איירי בצוננין מרובין דסתמא קתני צונן לתוך החמין ולפיכך חילקו בין לתוך כלי שני דמותר ובין לתוך כלי ראשון דאסור דאלו במרובין וכדי להפשירן לא פליגא הברייתא אסתמא דמתני' דאפי' בכלי ראשון מותר וכדאמרן. ואחר שהדברים פשוטין וברורין הן הנה הרואה בדברי הכ"מ שם יראה שבחנם תמה וכתב ויש לתמוה היאך סתם וכתב והוא שלא יהיו בכלי ראשון והא במיחם שרי אפי' בצונן לתוך החמין וכו' ומפני כך האריך שם הרבה וחזר בו ממה שכתב בתחלה בענין האוקמתא לדעת הרמב"ם וע"ש ותראה דהכל שלא לצורך הוא ולא סתם הרמב"ם דבריו בכאן שהרי בריש דבריו דמיירי בכלי ראשון ביאר בהדיא וכתב כדי להפשירן וממילא רמז בסוף דבריו והן דברי הברייתא וכב"ה בצוננין מועטין מתפרשא ונקט כלישנא דהברייתא ועוד שהרי סיים גם בסוף דבריו שלא יהיה בכלי ראשון מפני שהוא מחממן הרבה וא"כ אין כאן סתימת דברים בשום פנים וזה א"צ לפנים שכך דעתו של הרמב"ם בדינא דנלמד מהמתני' וכן בדינא ופירושא דהברייתא:

'''{{עוגן1|ורבי}} שמעון מתיר.''' זהו ר"ש בן מנסיא וגריס התם אוסר ואין נ"מ בין הני נוסחאות דהא הלכתא כב"ה והמסקנא דהתם דלא כר"ש בן מנסיא וכ"כ הרי"ף ז"ל ומסקנא דשמעתין דהלכתא כב"ה קאמרינן:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>