עריכת הדף "מראה הפנים/פסחים/ג/ז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|מילת}} בנו ושחיטת פסחו מי קודם וכו'.''' לכאורה יש לתמוה מאי קא מיבעי' ליה וכי בעל הבעיא לא ידע מה שמפורש בתורה עד שהשיב לו ר' פנחס המקרא הזה. והנראה לפרש בזה דבעל הבעיא והפשטן בדיוקא דהאי קרא שקלי וטרי. דבעל הבעיא הוה ס"ד מדכתיב לעשותו אין מילת זכרים מעכב אלא לעשיית הפסח בלבד. והיינו זריקת דמו והקטר אימוריו שזהו עיקר עשיית הקרבן. אבל שחיטה דלאו עבודה מיקריא בעלמא אפשר דה"ה נמי לענין זה דאין מילת זכרים מעכבת לשחיטת הפסח ויכול למול בנו בין לשחיטה לעשייה. וניחא נמי הא דמיבעיא ליה הכא משום דאיכא עוד נ"מ לדינא גם בענין חמץ דאיירי במתני'. דודאי מתני' או או קתני או לשחוט פסחו או למול וכו'. והשתא אם אירע שהיו שניהן לפניו בערב הפסח והלך לקיימם ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו. ובודאי אם אינו יכול לקיים שניהן אחר שיחזור מן הביעור שלא יהיה לו שהות אח"כ אלא לקיים אחת מהן לא הוה מיבעיא ליה מידי דהא תנינן דיבטל בלבו ואפי' על אחת מהן כי קא מיבעיא ליה כגון שיהי' שהות אח"כ לקיים את שניהן. ומספקא ליה מי נימא דקרא דוקא אעשיה הוא דקפיד אבל שחיטת הפסח אין מילת זכרים מעכבת. וא"כ בכה"ג לענין הקדימה הדעת נותנת שילך ויבער מקודם שישחוט הפסח ולקיים הקרא דלא תשחט על חמץ דם זבחי ואח"כ ישחוט פסחו דאין המילה מעכבתו ואח"כ ימול בנו קודם העשייה או דילמא דלאו דוקא אעשייה הוא דקפיד קרא אלא מילה קודמת אף לשחיטת הפסח והא דכתיב לעשותו משום דרישיה דקרא משתעי בעשייה כדכתיב ועשה פסח וגו' מסיים ג"כ בלשון עשייה ופשוט ליה ר' פנחס מן מה דכתיב המול לו וגו' ואז יקרב לעשותו דהאי יקרב מיותר הוא והוה מצי למיכתב ואז יעשה אלא ללמד שמילת בנו קודמת אף לשחיטת פסחו לעולם. וא"כ דינא דמתני' בענין חמץ נמי ממילא קאי ובין היה לפניו אחת מהן ובין שתיהן. וכן בענין הקדימה לעולם מילה קודמת:

'''{{עוגן1|שאין}} שביתת הרשו' אצל רבו וכו'.''' לפי הגירסא שלפנינו ניחא הוא וכדפרישית בפנים והרא"ש ז"ל לא העתיק כן שכתב ובירושלמי מפרש מהו שביתת הרשות ההולך אצל רבו וכו' כאן שנה רבי המעשה גדול הוא מן התלמוד דקרי ליה רשות גבי שחיטת פסחו ומל את בנו וסעודת אירוסין עכ"ל ולגי' זו א"כ סותר הא דהכא להא דקיי"ל בעלמא הולך אצל רבו ללמוד לאו רשות מיקרי כמו גבי עירובין דתנינן אם בא חכם למזרח וכו' וקיי"ל אין מערבין אלא לדבר מצוה ועוד וכי סעודת אירוסין שאינה אלא מצוה מדרבנן. ומפני השלום כדקאמר הכא מעשה לגבי תלמוד קרית לה בתמיה. ולגי' שלפנינו שפיר אתיא למאי דנמנו וגמרו כדמסיק ואזיל:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>