עריכת הדף "
מראה הפנים/פאה/ח/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|מידה}} זו אמורה בכהנים וכו'.''' מה דפרישית הוא כפי' הר"ב והוא פי' הרמב"ם במשנה ומה שדקדק התי"ט דלמאי איצטריך ולפי' הר"ב שפירש מדה זו שאמרנו בין בכהנים עניים ובין בלוים עניים ובין בישראל עניים ניחא ליה דהשתא איכא למימר דאיצטריך כהנים ולויים דסד"א שכיון שיש להן תרומות ומעשרות לא נתחייב לתת להם ממעשר עני כדי שבען קמ"ל עכ"ד ואכתי לא ניחא בהאי קרא דכתיב במעשר עני מפורש בכתוב ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר וגו' ואכלו בשעריך ושבעו הרי דצריך ליתן אף ללוי כדי שביעה וכן לכהנים דכהנים נקראו לוים וכמפורש בטעם כי אין לו וגו' וזהו דוחק לומר דקמ"ל במתני' מאי דמפורש בקרא ולפי' הרמב"ם ניחא טפי דה"א דהואיל וכתיב לוי בפרשה שהוא בכלל המקבלין ובאין ליטול וכן כהן כדאמרן א"כ לא נצטוו הן ליתן כדי שביעה אם יהיה להן מעשר עני משלהן קמ"ל דאף הם בכלל המצוה בשלהן כישראל וקרא אורחא דמילתא נקט דישראל מסתמא יש להן לעולם מעשר עני לחלק ואם יש איזה ישוב גם לפי' הר"ש יותר טוב לנו לומר דזהו כוונת התנא כאן מדה זו אמורה בכהנים וכו' כלומר דמדה זו האמורה כאן כל העניים הבאין לגורן בין שהן כהנים וכו' הכל שוין בה ולאפוקי מדה האמורה במתני' דלקמן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום וכו' דאין הכל שוין בזה אלא כהן קודם ללוי ולוי לישראל לענין לפרנסו מן קופה של צדקה ולכסות כהאי דשנינו בסוף הוריות וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ה ממ"ע בהלכה י"ז בענין זה ע"ש: '''{{עוגן1|רבי}} יונה פתר מתני' ביותר מכשיעור.''' ולהך פתרא סיפא דמתני' לא קאי אהיה מציל וכדפרישי' בפנים והרא"ש ז"ל כתב בזה על פי' הר"ש ז"ל (ועכשיו הוגה דבריו בתוך פי' הר"ש) ואלמלא לא פי' הירושלמי הייתי מפרש דלהך אמורא מילתא באנפי נפשה היא ולא קאי אהיה מציל אלא אמדה זו אמורה וכו' היה לו דבר מועט שאין לו ליתן לכל עני העומד בגורן כשיעור המפורש לא יתן להם דאין לו ליתן לעני מידו בפחות מכשיעור אלא מניח הכל לפניהם והם מחלקים אותו בשוה ביניהם עכ"ד וזה הפי' תפס הרמב"ם ז"ל בחיבורי דאף שכתב בפי' המשנה כהאי דר' חזקי' וכמו שהעתיק הרב בחיבורו חזר בו וכתב בפ"ו ממ"ע בהלכה ט' לדין בפ"ע לסיפא דמתני' היה לו דבר מועט והעניים מרובין וכו' ואח"כ בהלכה י"א כתב לדין דהיה מציל היה לו מעשר בגורן ורצה ליתן לעני קרובו וכו' יש להפריש מחצה ליתנו לו והחצי מחלקו לכל עני שיעבור כשיעור שאמרנו וזהו כר' יונה וכדפרישית בפנים ומשום דלהאי פתרא מתפרשת המשנה טפי שפיר כפשטה ולישנא דהיה לו דבר מועט משמע נמי כהתחלה לדין בפ"ע: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף