עריכת הדף "
מראה הפנים/פאה/ו/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> הקמה מצלת את העומר ואת הקמה הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה גבי מצלת את הקמה כתב וכן כשישכח קמה והיו ראשי שבלים ממנה מחוברים בקמה שנית והיתה הקמה ההיא השניה סאתים ויותר תהיה מצלת הקמה המחוברת אליה ולא תהיה שכחה ותשאר לבעה"ב. הנה אם נאמר שכיוון במ"ש והיתה הקמה ההיא השניה סאתים לומר דבכה"ג לא הויא שכחה אפי' אם שכח גם אותה ומצלת את הקמה השכוחה שבצדה היה קשה דלמה לו להאריך ולומר בכה"ג דוקא ולא די לומר בעיקר הדין דהקמה השניה לא היתה שכוחה אלא דבא ללמדנו אגב עיקר הדין בתורת שכחה בקמה דכל זמן שאין בה סאתים אין תורת קמה עליה גם לענין זה. ומה שאמרו מצלת את הקמה השכוחה היינו בגוונא דהיה שייך בה שכחה אי לאו קמה זו שמצלת אותה וכגון שהיה בה סאתים או יותר בתחלה וקצר המקצת ונשאר פחות מסאתים כמו שמבואר ממתני' דלעיל ובדבור דלעיל כתבנו שנלמד זה מהתוספתא ובכך מובנים דבריו בחיבורו בדינא דלעיל עיי"ש וכמ"ש והיו ראשי שבלים ממנה מחוברים בקמה שנית וכ"כ הר"ש ז"ל וכן הוא בפי' הר"ב במתני' ובאמת דכך הוא נלמד מהאי ש"ס בפרק דלעיל בריש הלכה ב' דקאמר איזו היא קמה שהיא מצלת את הקמה א"ר יוחנן כהדא דתנינן שבולת של קציר וראשה מגיע לקמה וכדפרישית שם. וכן נראה מהתוספתא דפ"ג דלעיל מן זה שזכרתי בדיבור דלעיל שנינו אימתי אמרו קמה מצלת את העומר בזמן שלא ניטלה מבינתים הא אם ניטלה מבינתים הרי זו אינה מצלת וכך הוא פירושה בזמן שלא ניטלה מבינתים דראשי שבלים שלה סמוכים ומחוברים להעומר שבצדה שלא נקצר כלום מבינתים וגילה הדין הזה בהצלת העומר והוא הדין בהצלת הקמה שהרי הצלת הקמה ילפינן מהצלת העומר דנדרש מהכתוב וכדפרישית בפנים בזה והר"ש ז"ל הביא התוספתא בפי' המתני' ופי' בזמן שלא ניטלה בינתים כלומר בין שכחה לזכירה הא אם ניטלה קודם שזכרה ה"ז אינה מצלת. וכמדומה שזה הוא דוחק בכוונת התוספתא ועוד מאי קמ"ל שאם אח"כ כשנזכר מהעומר ואין כאן קמה מהיכי תיתי לומר שתציל מחמת שהיתה בתחלה בצד העומר שהיה שכוח ואם שיש איזה ה"א מ"מ מילת מבינתים אינו מדוקדק לפי זה ולא נאריך בזה. ומיהו בעיקר הדין דראשי שבלים מחוברים אנן חזינן דהרמב"ם בחבורו חזר בו מסברתו בפי' המשנה שהרי לא הזכיר כלום בדין זה שם בהלכה כ"א מראשי שבלים מחוברים לא בהצלת העומר ולא בהצלת הקמה ונראה שהוא ז"ל היה מפרש להא דאמר הכא בפ' דלעיל איזו היא קמה שמצלת את הקמה וכו' כלומר דדינא דמתני' דהתם שבולת שבקציר וכו' הוא ג"כ נכלל בדין שאמרו קמה מצלת את הקמה והא הוא דאשמועינן ר' יוחנן התם אבל לא שנאמר דבדין קמה מצלת הקמה צריך שיהו ג"כ ראשי שבלים מחוברים וטעמא דמילתא דהתם נקצר כל מה שסביבות השבולת כדמפרש התם הש"ס וכ"כ הוא ז"ל לדין הזה לעיל בפ"ד בהלכה ג' שצריך שיהא כן וכדפרישית טעמא לעיל שם וא"כ כל זמן שאין ראש השבולת זו מגיע להקמה ואינה יכולה להקצר עמה אינה נחשבת עם הקמה אבל הכא מטעמא דסביבות קציר בעינן כדמפרש הש"ס גבי עומר וילפינן קמה מעומר אע"פ שאין ראשי שבלים מחוברים מ"מ סביבות קמה יש כאן ומצלת כנ"ל לדעתו ז"ל בחיבורו: '''{{עוגן1|תני}} רשב"ג אומר כשם וכו'.''' בתוספתא כתובה בהיפוך ונשתבשה הגי' וכן הר"ש ז"ל כתבה ע"פ גי' דהאי ש"ס שלפנינו בדברי רשב"ג אבל בדברי רבי העתיק הוא ז"ל א"ל רבי מה להקמה מצלת את העומר שהורע כח העני בו יציל עומר את הקמה שיפה כח העני בה. ואם כך היתה הגי' לפניו פשוט הוא ואפשר שנתחלפו התיבות בהשיטות בדברי רבי ומיהו למאי דפרישית בפנים א"צ להגיה כל כך ומבואר הוא דהיינו הך: '''{{עוגן1|מדברי}} שניהן נלמד מצילין עומר מעומר וכו'.''' הקושיא מבוארת למאי דפרישית בפנים וכן להא דמסיים ואין מצילין קמה מקמה ולא חש הש"ס לתרץ מפני שכבר תירצו לעיל בריש ההלכה דמקשה ולמה עומר שסביבותיו עומרין וכו' וכדפרישית ומשני שאני עומר שסביבותיו עומרין וכו' כמבואר לעיל: רבי יוסי אומר אם באת רשות העני באמצע וכו' הביא הר"ש ז"ל להתוספתא והתוי"ט כתב תימא דמשכחת לה בפאה דשייכא באילן וממה שבארתי התוספתא בפנים לק"מ וא"צ לסברת תירוצו שמחמת כך הניח בתימא על דברי הרמב"ם בפי' המשנה עיי"ש ומלבד דזה בין הסברא לחלק בין דודאי שכיח שיבא הרשות באמצע ובין דאינו שכיח כ"א בדרך מקרה ששכח או שנתן הפאה שלא כמצותה לכתחילה ראיה גדולה לזה מהמסקנא דמסיק בסוף ההלכה דלא בעינן שבאת ממש אלא אפי' נראית לבוא וא"כ היינו מה שבארתי התוספתא דבתבואה וכרם בודאי נראית לבוא ובפירות האילן מן הסתם אינה נראית לבוא כ"א דרך מקרה מה דלא שכיח ועיין בסוף הלכה: '''{{עוגן1|מתניתא}} כרבן גמליאל.''' א"כ דלאו כהלכתא היא והרמב"ם פסק כמתני' שם בהלכה כ' וצ"ל דהאי דיוקא לאו דיוקא היא די"ל דלגופה דדינא איצטריך דאין הקמה מצטרפת עם העומר לסאתים ועוד דבשתיהן עקורות לעולם הן שכחה אפי' הן שתיהן יחד יתר מסאתים והשתא לעולם מתני' כרבנן וסאה עם סאה הוא דצריכא לאשמועינן דקמה עם עומר אין מצטרפין אבל בשני עומרין אין הצירוף כלום אף אם יהיו יותר מסאתים וזהו שכתב הרמב"ם בדין ב' עומרי' בהלכה י"ח וכן יראה לי שהן שכחה אפי' הי' בשניהן יתר מסאתים דיש קצת הוכחה לזה אם באנו ליישב סתמא דמתני' כחכמים דלעיל: '''{{עוגן1|ותציל}} עקורה שאינה עקורה.''' עיקרא דהאי מילתא לעיל בפ"ה ונתבאר היטב בפנים והר"ש הביא להאי דסוגיא דהכא וכתב ומסיק ר' יונה תיפתר וכו' וכבר כתבתי שם דאין דעת הרמב"ם כן ודברי ר' יונה לא נאמרו אלא לדחיה בעלמא דמהכא לא תפשוט הבעיא דבעי התם וכסתמא דמתני' דלעולם אין העומר מציל את הקמה: '''{{עוגן1|וכרם}} לא על אתר הוא.''' הר"ש ז"ל הביא לזה ופי' בניחותא עי"ש. ומלבד דסוגית הש"ס הזה בכל מקום דאמר לא כן וכו' או לא כך הוא דאינו אלא ל' תמיה ואף הסברא נותנת דפרט בכרם מיד הוא כשמתחיל לבצור אי אפשר שלא יפלו איזה גרגרים לארץ ואין להזהר בכך ואם שלקט ג"כ שכיח הא הפרט הוא מיד ושכיח הרבה ביותר והיינו דנקט כרם כדפרישית בפנים. והוספתי קצת בביאור למאי דפרישית במתני' להתוספתא ובריש ההלכה כאן ואם דבלאו הכי פשוט הוא בעיקרא דמילתא וזה מבואר: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף