עריכת הדף "
מראה הפנים/עירובין/ח/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|מתניתא}} בעמוקה עשרה ורחב ארבעה.''' זה קאי לפרושי טעמא דצריך מחיצה דבהכי מיירי שהיא עמוקה וכו' וכדאמר נמי בבבלי פרקין דף פ"ז אמרו לו משם ראיה וכו' א"כ מתני' בהכי הוא דמיירי והאי ובפרוצה דהכא מילתא אחריתא הוא וכדפרישית ואפי' אין עומקה י' אלא שרחבה היא יותר מעשר. וע"כ הכי הוא דהא נקיט תקנה אחרת נותן לחי וכו' ואם דהאי תקנתא לא שמעי' משיטת הבבלי מיהת שמעי' להא בלחוד מהכא דמתני' איירי בשאין רוחב אמת המים אלא עד עשר אמות. ובכה"ג לא נקראת החצר פרוצה והיינו דקאמר ובפרוצה וכלומר שאם היא רחבה יותר מעשר אמות ונקראת פרוצה וכו'. א"כ לשיטת גמרא דילן הרי דין זה ממש כלשון ים הנכנסת לחצר המוזכר בפ"ק דף י"ב דלענין למלאות צריך מחיצה ואע"פ שאינה עמוקה י' דהא לא הוזכר התם כלום מהעומק ולפיכך אמרו שם דבעשר אין צריך כלום. ולענין טלטול אם נשאר גדודי והיינו פס ד' אפילו מצד אחד או פס משהו מכאן ומכאן כדין החצר שנפרצה וכשנתבונן בסוגיא דהכא לענין היוצא מזה ממה דאמר בפרוצה וכו' כלומר שלעולם צריך תקנה ואפילו אינה עמוקה עשרה אלא שרחבה יותר מעשר אמות אז נבין דעת הרמב"ם ג"כ בדין זה כמ"ש בפט"ו מהלכות שבת בהי"א וי"ב וע"ש בהשגת הראב"ד שכתב ושלקח אמת המים ולשון ים ועירבן וטרפן זה בזה וכו' ואם תדקדק תדע שלמד התערובות מסוגיא דהכא לענין שבמקום שנקראת פרוצה וכגון שרחבה יותר מעשר צריך לעולם תקנה ואפי' אין בעומקה עשרה ודבר זה נלמד ומוכרח מדהכא וכדאמרן. ובהתקנה גופה הדרנא לסוגית הש"ס הבבלי דפ"ק ומובן הוא לכל המעיין ורוצה להבין. וא"צ אריכות לזה. ובהאי שינויא דקאמר הכא תיפתר וכו' האי לא אתיא אלא כמ"ד בפ"ק בהלכה א' דאפי' בית מכאן בחצר וחנות מכאן סגי וע"ש. ובענין עמידת המחיצה סיים הרמב"ם שם בהלכה י"ג והיאך מעמידין את המחיצה במים אם היתה למעלה מן המים צריך שיהא טפח מן המחיצה יורד בתוך המים וכו'. דעתו ז"ל להשוות דין המחיצה באמת המים לדין המחיצה של בור שבין ב' חצירות בהלכה דלעיל ומבואר בדבריו בפ"ג מה' עירובין בהכ"א שצריך שיהא ניכר שנעשית המחיצה בשביל המים ולפ"ז גם בדין גזוזטרא שהיא למעלה מן המים שבהלכה דלקמן היה צריך שתהא המחיצה משוקעת במים וכדאמר הכא בהדיא לקמן אלא שהוא ז"ל לא ביאר כן בהדיא בדין גזוזטרא ויתבאר בדבור דלקמן: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף