עריכת הדף "
מראה הפנים/עירובין/ח/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|וחצי}} חציה לפסול את הגויה.''' ולר' יוחנן בן ברוקה ביצה ומחצה היא חצי פרס וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות טומאת אוכלין בהלכה א' שכתב וכן האוכל אוכלין טמאין אינו נפסל עד שיאכל כביצה ומחצה וזהו חצי פרס. ובענין טומאת אוכלין עצמן כתב שם לטומאת עצמן כל שהן ולטמא אוכל אחר או משקין או ידים עד שיהיה בו כביצה בלא קליפתה וזהו כחכמים דר' דוסא ור' נתן בבבלי פרקין דף פ"ג. וכבר ביארתי במקום אחר לשיטתו דמחלק בין טומאת עצמן שהוא בכל שהוא ובין לטמא אחרים שבזה אמרו שהוא בכביצה. ומיהו לכאורה הא קשיא דהא אמרי' שם תנא וחצי חצי חצייה לטמא טומאת אוכלין ופרש"י ז"ל לר' יוחנן בן ברוקה הוא ביצה חסר רביע ולר"ש הוא ביצה וכ"כ התוס' שם וסיימו והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כר"ש ולא כר' יוחנן בן ברוקה. והשתא להרמב"ם דפסק כר' יוחנן בן ברוקה היכי מיתוקמא השיעור כביצה לטמא טומאת אוכלין ולא ראיתי למי שהרגיש בזה. והריטב"א ז"ל הקשה כזה על פרש"י וז"ל משמע מפירושו דס"ל דהא נמי בפלוגתא דר' יוחנן בן ברוקה ור"ש וכדאוקי לקמן פלוגתא בינייהו בחצי חצייה של פסיל גויה ואינו מחוור דסוגיין בכולי תלמודא דביצה לטמא טומאת אוכלין דאתיא דלא כר' יוחנן בן ברוקה אלא ודאי דהאי לענין טומאת אוכלין אתיא לר' יוחנן בן ברוקה היא שהוא מודה דשמינית הככר לחם לטומאת אוכלין וכן פירשו בתוס' עכ"ל. ותוספות טו"ך הוא. וא"כ הרמב"ם ז"ל ג"כ היה מפרש כן ולא כפרש"י והתוס' שלפנינו. ושמינית הככר לחם הכתוב בדבריו היינו להאי דרב חסדא דקאמר התם צא מהן שליש לחנווני וכדמוקי לה דיהיב בעל הבית ציבי ולאידך דרב חסדא כדמיירי במתני' דלא יהיב בעה"ב ציבי ומשתכר החנווני החצי ואין הככר אלא רובע הקב א"כ לטומאת אוכלין ששית הככר הוא ועיין לקמן בד"ה צא מהן שליש ליציאה: '''{{עוגן1|רבי}} מאיר אומר בחולא דלית לי' מה לוכל וכו'.''' למאי דמשמע מהכא וכמבואר בפנים א"כ ר' יהודה נמי מודה להא דאמרי' בכל מקום רווחא לבסומא שכיח אלא דמפרש דהיינו בשאר מיני מאכלים ומעדנים ומשום הכי קאמר שבשבת דשכיחי לי' ממיני מאכלים הרבה אינו אוכל מן הפת אלא דבר מועט ובחול אוכל יותר מהפת ושיעור העירוב דאיירי הכא משמע דהכל על הפת הוא דאמרי כדמיירי תנאי כמתני' מככר בפונדיון וכו' שתי ידות לככר והכי משמע נמי מריש הסוגיא דהבבלי וכמה וכו' תרתי ריפתא איכרייתא או תרתי ריפתא נהר רפיתא וא"כ לכאורה הוה קשיא להא דקאמר התם אנא נמי כר"מ סבירא לי דאי כר' יהודה קשיא הא דאמרי אינשי רווחא לבסומי שכיח דהא ר' יהודה נמי מודה בהא דאמרי אינשי וכי קאמר להקל בפת הוא דקאמר וצ"ל לפי שיטת הבבלי דהואיל דקי"ל בעירובי תחומין א"צ פת דוקא וה"ה בשאר מיני מאכלים וכדאמרי' בפ' בכל מערבין והשתא נהי דכאן אמרו במתני' בשיעור הככר מ"מ הרי אף בשאר מאכלים מערבין כל א' וא' לפי שיעור הנזכר לעיל שם ור' יהודה סתמא קאמר לשבת ולא לחול ומשמע דאף בשאר מאכלים כך הוא שיעורו וקשיא הא אמרי אינשי רווחא לבסומא שכיח: '''{{עוגן1|צא}} מהן שליש ליציאה.''' התם דמדייק על הא דתני וקרובים דבריהם להיות שוין מהחשבון כמה סעודות לקב דלמר ד' ולמר תשע וקאמר מעיקרא כהאי דרב חסדא צא מהן שליש לחנווני ואכתי למר שית ולמר תשע אלא כהאי דרב חסדא צא מהן מחצה לחנווני והא דלמר תמני ולמר תשע היינו דקאמר וקרובים דבריהן להיות שווין. והנא דמדייק מחשבון הביצים שבככר דלמר י"ב ולמר שמנה ומשני צא מהן שליש ליציאה וא"כ דבריהן שוין ממש שהרי היציאה לדברי ריב"ב הוא דשייכא דאיהו מיירי בככר הלקוח מהחנווני וצ"ל דקרובין דקאמר משום דהא מיהת לכ"ע מבלי הוצאה א"א אלא ר' יוחנן בן ברוקה הוא דמנכה שליש מהחשבון להחנווני ור"ש אינו מדקדק כפי חשבון הזה וקרובין דבריהן כשתנכה ג"כ לר"ש איזה דבר להיציאה. ושליש דקאמר הכא היינו כהאי דרב חסדא קמייתא וכדמוקי לה התם דמיירי דבעה"ב יהיב ציבי וא"כ נשארו שמנה ביצים להככר לר' יוחנן בן ברוקה. ומיהו מסיק התם דמתני' מיירי כאידך דרב חסדא צא מהן מחצה לחנווני ובדלא יהיב בעה"ב ציבי וא"כ נשארו ששה ביצים להככר לר' יוחנן בן ברוקה ובה משערין להעירוב ולכל השיעורין דקתני אבתרה במתני' וכר' יוחנן בן ברוקה דקי"ל כוותי' לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל וטעמם מדאמרן בפשיטות לקמן שם דף פ"ג גבי כמה שיעור חצי פרס וכו' אבל חכמים אומרים כביצה ומחצה שוחקות ומאן חכמים ר' יוחנן בן ברוקה וכ"כ הריטב"א ז"ל מדקרי' לי' בלשון חכמים למימרא דהלכתא כוותיה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף