עריכת הדף "
מראה הפנים/עירובין/ג/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|רבי}} חגי בעיא קומי ר' יוסה ההן אם לא כי לא חד הוא.''' וכך היא הגירסא נמי בקידושין שם ומבואר בפנים דלפי גי' זו אדרחב"ג דהתם קאי. ובחיבורי על סדר נזיקין כתבתי בסוף פ"ז דמציעא בקונטרס האחרון שביארתי שם לכל משפטי התנאי ולכל השיטות המתחלקות בדיני התנאי והבאתי שם גי' הרמב"ן ז"ל שהביא בספר המלחמות בפ"ב דביצה גבי ההוא גברא דאמר להו הבו ד' מאה זוז לפלוני ולינסב ברתי וכו' להאי דהכא וגריס ההן אם לא כלאחר הוא ופירושו דאדלעיל קאי דקאמר הכל מודים שאם אמר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת וכו' אלמא כל שאמר לאחר א"צ לכפול תנאו לפי שלא חלו הקידושין עכשיו וכאילו לא נעשה בו שום מעשה ועל זה הקשה ר' חגי הרי זה האם של תנאי בני גד ובני ראובן דכתיב אם לא יעברו לא כלאחר הוא ואע"פ כן הצריך הכתוב לכפול התנאי ומשלי שאני התם שהיתה הארץ לפניהם והם מחזיקים בה מעכשיו לפיכך כפל משה רבינו התנאי שאם לא יקיימו אותו יטלו אותה הנחלה מידם. ולהרשב"א ז"ל בחידושיו בפ' מי שאחזו היה לו עוד גי' אחרת שם דגריס והן אם לא כל אחד הוא ופירושו לפי דעתו וכוונתו שהקשה ר' חגי והאי תנאי באם כלומר אם אומר אם יהיה הדבר הזה יהיה כך לא הכל אחד היא בתנאי על מנת דהא התנאי עם בני גד ובני ראובן היה באם אם יעברו ואפ"ה הצריך משה רבינו תנאי כפול ומ"ש דנקטת על מנת דוקא הוא שצריך תנאי כפול. ומשני שנייא הוא וכו' ולפיכך היה צריך חיזוק גם בתנאי באם. באופן שלפי הגי' הזה הוא בהפך ממה שהסכימו כל הגאונים ז"ל בענין משפטי התנאי וכפי הנלמד מש"ס דילן ובררתי שם לכל הסברות והדיעות ומה שלמד הרמב"ם מסוגיא דהכא אינו כ"א דבר אחד וזה דכל לאחר א"צ תנאי כפול וכמ"ש בריש פ"ט מהלכות גירושין המגרש את אשתו לאחר זמן קבוע מגורשת כשיגיע הזמן וכו' ובזה א"צ לכפול דבריו וכו'. ויתר הדברים בדיני שכ"מ ובחלקי תנאיו ביארתי שם הכל בס"ד: '''{{עוגן1|הרי}} שעירב בין שני תחומין וכו'.''' תוספתא זו הובאה בבבלי לקמן בפ"ד דף נ ומוסכמת היא. ופלוגתא דרב גבי בהמה איתמר בבבלי פרק משילין דל"ז וכדהכא דחבית מותרת ובהמה אסורה ומטעמא שהאברים ינקו זה מזה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ה מהלכות יו"ט ע"ש: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף