עריכת הדף "
מראה הפנים/נזיר/ו/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|וגילח}} כולו ולא מקצתו.''' ובבבלי דף מ"ב דריש לה מיגלחנו עד דאיכא כולו והכא דריש יגלחנו לדרשה אחריתא. וכל הני בקראי דנזיר טמא דריש ואף לפי המסקנא דהכא ודהתם דגם בנזיר טהור שתי שערות מעכבות בו היינו משום דילפינן נזיר טהור מנזיר טמא וכדאמר לקמן ודכוותה בנזיר טהור כו'. ושמא דאפי' לפי דרשה דהכא דדריש מוגלח לא משמע ליה למידרש הכי אלא מוגלח דנזיר טמא דכתיב ביה וגלח ראשו ועד שיגלח כל ראשו אבל בנזיר טהור לא כתיב ביה וגלח ראשו ומנזיר טמא הוא דילפינן לנזיר טהור: '''{{עוגן1|כל}} המעבירין במשמע מכאן שאינו סותר בו אלא תער בלבד.''' הכא משמע דה"ק לרבות כל המעבירין לאזהרה וא"כ למה נאמר תער שאינו סותר אלא בתער אבל בבבלי דף מ' פריך על הא דקאמר אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער והתני מנין לרבות את כל המעבירין אלא אימא כעין תער משמע דכל שהוא באזהרה סותר ג"כ דהא לא תני מנין לרבות כל דבר אלא גבי אזהרה כדלעיל שם והלכך משני אימא כעין תער כלומר דאינו עובר בשאר מעבירין אלא כעין תער דלא מרבינן שאר מעבירין מלא יעבור אלא דומיא דתער וסותר ג"כ בכעין תער. והשתא לפי המסקנא ה"פ דברייתא דלעיל התם ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה ת"ל תער לא יעבור על ראשו כלומר דאי ללמד שאינו חייב אלא כעין תער א"כ הכי הוי ליה למיכתב כל ימי נדר נזרו לא יעבור תער על ראשו ומדסמיך תער לנזרו ש"מ דלפעמים תער דוקא ומשני ללמד לתגלחת האחרונה אחר ימי נזרו שהיא בתער דוקא. ובהכי ניחא תמיהת החו' שם בד"ה ומאחר תימא אימא לאשמעינן כעין תער: '''{{עוגן1|ותני}} כן ר"ש בן יהודה אומר כו'.''' ודלא כרבי אלעזר דאמר רוב ראשו הוא דמעכב אלא ב' שערות מעכבין וילפינן סתירה מעיכוב ותימא דאמאי לא פשיט ליה כת"ק דתוספתא התם דקאמר אבל אינו סותר אלא ברוב ראשו והכין הוא מסקנת ש"ס הבבלי וי"ל דס"ל להאי תלמודא להא דר"ש לעיקר דמכיון דאידחי הא דר"א לענין עיכוב וילפינן נזיר טהור מנזיר טמא הוא הדין לענין סתירה נמי: '''{{עוגן1|מאן}} דאמר מפספסין בבריא.''' בבבלי לא נחית להא משום דמוקי למתני' כר"ש דדבר שאין מתכוין מותר וא"כ אין חילוק דלעולם מפספסין בכל דהא לא הוי פסיק רישיה כבסורק ועד דידעינן ודאי שהוא משיר את השער כדפסק הרמב"ם בפ"ה הלכה י"ד בהא דר' ישמעאל שלא יחוף באדמה מפני שמשיר את השער ודאי. ואע"ג דבהא בעיא דלא איפשיטא היא בבבלי מ"מ למאי דקי"ל כר"ש בדבר שאין מתכוין לא הוי פסיק רישיה אא"כ ידוע הוא בודאי שמשיר. והכ"מ כתב שם דטעמא משום דספק נזירות להקל. והא לא שייכא אא"כ הספק הוא אי נחית לנזירות או לא כדאמרינן בפ"ק דף ח': <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף