עריכת הדף "מראה הפנים/נזיר/ד/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|מי}} שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ואני ואני.''' הך גירסא אליבא דתנא דברייתא בגמרא היא דס"ל כל חד בחבריה מיתפס וא"כ אפי' מאה נתפסין כל אחד בתוך כדי דיבור של חבירו כדפרישית בגמרא והכי מסיק לה בבבלי ודגריס התם במתניתין תרי ואני ותו לא משום דאטו מנא כי רוכלא ליחשיב וליזיל כדקאמר התם:

'''{{עוגן1|כדי}} שאילת שלום בין הרב לתלמיד.''' כלומר שישאל התלמיד בשלום הרב. וכן פליגי בהא בבבלי פרק שבועת העדות דף ל"ב ופסק הרמב"ם בפ"ב משבועות הלכה י"ז כדי שאילת שלום התלמיד לרב. ולא ידעתי מה שכתב שם הכ"מ וז"ל ובפ' מרובה אמרינן גבי פלוגתא דר"מ ורבי יוסי תרי תוך כדי דיבור הוי חד כדי שאילת תלמיד לרב וחד כדי שאילת הרב לתלמיד כי לית ליה לרבי יוסי כדי שאילת תלמיד לרב שלום עליך רבי ומרי דנפיש כדי שאילת רב לתלמיד שלום עליך אית ליה וידוע דהלכה כרבי יוסי לגבי ר"מ עכ"ל והרי הרמב"ם פסק דלא כרבי יוסי ואם כמקשה הוא על דברי הרמב"ם ז"ל היה לו לפרש אבל עיקר טעמיה דהרמב"ם דפסק כהך סתמא דברייתא בבבלי הכא ריש פרקין כדכתבו התוס' בפ' מרובה דף ע"ג:

'''{{עוגן1|אחד}} שאמר הריני נזיר שתים כו'.''' בבבלי אינם מבוארים הני בעיות ומסתברא דלהקל כמה דפסק הרמב"ם בפ"ב גבי הני בעיות דלא איפשיטו בבבלי בפ"ב משום דקי"ל כרבי יהודה דספק נזירות להקל:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>