עריכת הדף "מראה הפנים/מעשרות/א/ג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|חזקיה}} אמר בשדה של קשואין ושל דלועין הוא מתניתא.''' כ"פ הרמב"ם בפ"ב ממעשר בהלכה ד' ומשום דנראה דדברי ר' זעירא דהכא אינם אלא לדיחויא בעלמא דאפי' תימר בשדה ירק עצמו וכו' איכא למימר דעוד יש לו גבול וכו' אבל להלכתא דברי חזקיה הן עיקר דמתני' דהכא בדווקא קתני הקישואין וכו' מפני שאלו המינין ראוין לאכילה בקטנן ומתחלת יציאתן באו לעונת המעשרות ולפיכך לא כ' בהן שום שיעור כלל:

'''{{עוגן1|תפוחי}} מילי מילה בין גדולים בין קטנים חייבין.''' כדפרישית דלאפוקי קטני קטנים קאמר אלא משיתחילו להתעגל ונראין כמילה מילה זו דאז הן ראוין לאכילה. וכ"כ הרמב"ם שם בהלכה ה' התפוחים והאתרוגים משיתעגלו וכו'. ואע"ג דהכא קאמר דמאן דמפרש להמתני' דבתפוחים קטנים ממש קאמר במחלוקת היא שנויה וא"כ משמע דלהת"ק לעולם חייבים הן ואפי' עדיין לא נתעגלו והלכה כת"ק מ"מ ראה הוא ז"ל להכריע דמכיון דמאן דמפרש להמתני' דבתפוחי מילה מיירי מוקי לה כדברי הכל ואף לר"ש דהתוספתא הלכך ניחא לן טפי כהאי פירושא דרישא דמתני' כדברי הכל אתייא והיינו טעמא נמי דכתב אף באתרוגים כן משום דכיון דנקט להו הת"ק בחד בבא משמע דחדא דינא אית להו:

'''{{עוגן1|אתרוג}} הבוסר ר"ע אומר אינו פרי וחכמים אומרים פרי.''' זו היא הגי' הנכונה וכדאמר לקמן בהדיא אתיא דר"ש וכו'. ומה שהובא בספרים בדברי התוס' בסוכה דף ל"א ע"ב בד"ה שיעור אתרוג קטן וכו' והועתק שם פלוגתייהו בהיפוך ט"ס הוא והני איתא נמי שם האי פלוגתא בדף ל"ו אתרוג הבוסר ר"ע פוסל וחכמים מכשירין ובעי רבה למימר נמי התם כדר' אילא דהכא דר"ע ור"ש אמרו דבר אחד ודחי לה אביי דילמא לא היא וכו'. וא"כ לא ר"ע סבר כר"ש ולא ר"ש סבר כר"ע והכא דדחי לה וקאמר מסתברא ר"ש יודי לר"ע וכו'. ה"ק דאף דקאמרת דמסתברא דר"ש מודה הוא לר"ע מ"מ ר"ע וודאי דלא מודה לר"ש ומשום הך קושיא הרי מנומר וכו' ולמסקנא דהתם אף ר"ש ס"ל כחכמים דמכשירין באתרוג הבוסר וכן פי' הרמב"ם בהלכות לולב בפ"ז דהבוסר כשר:

'''{{עוגן1|הורי}} ר' חנינא בצפורי כהדא דר' ישמעאל בר' יוסי.''' והכי אמרינן ומי בפ"ק דחולין דף כ"ה הורי רבי חנינא בצפורי כדברי האומר זה וזה לפטור וכפי' התוס' שם דבין גדולים פטורין שהם מרים ביותר ובין קטנים פטורין מפני שלא נגמרו ודחו התם לפרש"י והכי מוכח בהדיא כאן וכדפירשו צפוראי ונראה דמה דאמר ר"ז במתוקים לא לחלוק לענין הדין הוא בא אלא כמוסיף וכלומר דאף במתוקים הורי כוותיה לענין שאין חייבים עד שתפרוש קליפתן החיצונה וכך היא דעת הרמב"ם לפרש דפסק בפ"ב ממעשר בהלכה ה' בתרווייהו כר' ישמעאל בר' יוסי המתוקים. משתתפרש קליפתן החיצונה והמרים פטורין לעולם:

'''{{עוגן1|עלו}} כבר נפטרו.''' מה דפרישית לפי גי' הספרים שלפנינו הוא אבל מילת כבר לא שייכא לפי פי' זה ונראה דט"ס הוא וכצ"ל כבר נתחייבו דמשעה שנתפרשו כבר חלה עליהן חיוב מעשרות ואע"פ ששוב עלו אח"כ וכך נראה להגי' של הרמב"ם מדלא הביא דין זה דעלו אח"כ אלא סתם וכתב משתתפרש קליפתן החיצונה ומשום דשוב אין משגיחין אם עלו או לא:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>