עריכת הדף "מראה הפנים/מועד קטן/א/ו" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|אין}} חופרין כוכין וקברות במועד.''' כתב בעל המאור ז"ל פי' הרי"ף לקבור בהן אחר המועד ואנו תמהים מזה על זה הפירוש וכי היכן מצינו שהותרה מלאכה במועד משום צורך שלאחר המועד דאיצטריך למיתנא אין חופרין וכו' ופשוט הוא דהתנא משום הסיפא נקט לה אבל מחנכין וכו' ולא שמעינן דאפי' לצורך אחר המועד חינוך שרי במועד וטעמא כדכתב הר"ן בשם הרמב"ן ז"ל שעשאום כצרכי הרבים וכו' ע"ש ובספר המלחמות האריך בזה והביא להך דאיתמר הכא לעיל בהלכה ב' בית עלמא דבר מקטיא וכו' ונלמד מדברי שמואל דצרכי הרבים שהתירו במועד אעפ"י שהוא לצורך אחר המועד היינו תיקון דוקא אבל לא התחלת מלאכה וזהו מה ששנינו כאן:

'''{{עוגן1|זה}} הבקיע כל שהוא תושב נקרא בקיע.''' לפי פירש"י ז"ל נברכת בריכה של כובסין וקאמרי התם בדף ח' מאי נברכת אמר רב יהודה זו הבקיע והתניא הנברכת והבקיע אמר אביי ואיתימא רב כהנא גיהא ובר גיהא ופירש"י גיהא בריכה גדולה שיכנסו בה כל השופכין בקיע בר גיהא בריכה קטנה כדי שיכנסו המים היוצאין מן הגדולה לקטנה שהיא מלאה ונכנסין לקטן. לפ"ז יש לפרש נמי הא דקאמר הכא כל שהוא תושב נקרא בקיע מלשון תותב קרום ונקלף גבי חלב כלומר שמקובץ במקום אחד כמו בקיע זו שמתקבצים המים לתוכה היוצאין מן הבריכה הגדולה ונקרא תושב שהמים מיושבין בתוכו ובקיע על שם שהיא קטנה כבקיעת הארץ. והרא"ש הביא לפי' הראב"ד ז"ל שפי' הבקיע זהו הקברות כשלנו ירושלמי זה הבקיע כל שהוא תושב נקרא בקיע כי זה הבקיע אין עושין אותו קבר לעולם אלא לשעה מלשון גר ותושב והיינו מהמורות דאמר לעיל וזה שמת במועד נותנין אותו לתוכו עד אחר המועד שחופרין לו כוך או בונין לו קבר לפי כבודו וע"ז כתב הרא"ש ולא מיסתבר כלל כפירושו כי גנאי גדול הוא למת לפנותו מקבר לקבר קודם שיתעכל הבשר וראוי הוא להתיר צורך קבורה יותר משהתירו דבר האבד ומה שתמה הראב"ד על החינוך במועד לצורך אחר המועד תירץ הרמב"ן ז"ל לפי שהכוכין והקברות צרכי רבים הן וכו' כמו שהבאתי לעיל ד"ה אין חופרין. ובענין פי' הבקיע הביא הה"מ בפ"ח מהל' יו"ט בשם הרמב"ן ז"ל שהוא תוספת חפירה לקבר העשוי כבר והותרה לצורך המתים שימותו. והרמב"ם ז"ל נראה מדבריו שפי' כפירש"י והגאונים ז"ל שכתב שם. בהל' ד' לדין דנברכת גבי בורות שיחין ומערות וכו' שהן לצורך המים ואם שהיטב בעיני הה"מ לפי' הרמב"ן בפי' נברכת נראה היותר עיקר בפי' רש"י והרמב"ם והגאונים וכפי מה שנראה מדקאמר הכא כל שהוא תושב וכו' וכדפרישית ומתפרש בלי שום דוחק:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>