עריכת הדף "
מראה הפנים/ברכות/ח/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|לעולם}} אין מברכיו עליה עד שיהא רואה וכו'.''' הכי אמרינן התם בדף נ"ג ומסקנת הפוסקים כרבא עד שיאותו ממש וכחזקי' דהתם עד שיכיר בין מלוזמא של טבריא לשל צפורין וכההיא דרב חיננא דהכא לקמן ודע דהב"י העתיק להא דהכא נר בתוך חיקו וכו' בסוף סי' רצ"ח ותמה שם על הרשב"א ז"ל שכתב על הברייתא דהתם דגריס בתוך חיקו או בפנס או שרואה השלהבת וכו' ולא כתוב שם ספקלריא אלא כמו שהוא בתוספתא פ"ה וז"ל נראה דפנס אינו כעששית שרואה השלהבת מתוך העששית דההיא כרואה השלהבת חשבינן ליה וכאותה שאמרו בשלהי פ"ג אמר רבה צואה בעששית מותר לקרות ק"ש נגדה דצואה בכסוי תליא מילתא והא מכסיא ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה דלא יראה בך ערות דבר כתיב והא מתחזיא ש"מ דעששית הוא כרואה שלהבת אבל פנס אינו רואה את השלהבת עכ"ד ועל זה כתב הב"י ותמהני דא"כ פליג הרשב"א על הירושלמי דהא ספקלריא משמע דהיינו עששית עכ"ל ויש לתמוה על תמיהתו דמאין משמע לו כן ובסוף מס' כלים שנינו אספקלריא טהורה תמחוי וכו' ופי' הר"ב ז"ל מראה של זכוכית שהאשה רואה בה את פניה אספוקי"ו בלע"ז וכך פי' הר"ש והרא"ש ז"ל שם וכ"נ מפי' הרמב"ם ז"ל א"כ בודאי אינו עששית שהיא לנטרנ"א בלע"ז כמו שפי' רש"י ז"ל שם שיש לה מחיצת זכוכית ונראה להדיא האורה. זכינו מזה דעששית מברכין עליו כדעת הרשב"א ז"ל וכדגרסינן להדיא בברייתא עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו למ"ש מברכין עליו שמעינן מיהת דמברכין על האורה של עששית ופנס הוא שאין בו מחיצה של זכוכית כ"א עשוי בו נקבים נקבים להיות האור יוצא דרך הנקבים אבל אין השלהבת נראית להדיא ומה שפירש"י כאן בהאי ברייתא הנזכרת בריש הדיבור בפנס בעששית ע"כ צריך לומר דדעתו ז"ל היה לפרש דהאי נר טמונה דקאמר אחיקו וגם אפנס קאי שלא היה נראה מתוכו אלא טמון בעששית דאלת"ה תיקשי מהאי ברייתא דלעיל עששית שהיתה דולקת וכו' וזה פשוט ואספקלריא היא המראה וכגון שהאור יוצא ממנה מנגד הנר שעומד בחדר שכנגדה ואינו רואה השלהבת והאור שמאיר מתוך הספקלריא אין מברכין עליו: '''{{עוגן1|חמשה}} דברים נאמרו בגחלת וכו'.''' הכי הוא בתוספתא פ"ד דביצה ובבבלי פ' משילין לא גריס להאי דמברכין וחשיב במקומו הגחלת כרגלי הבעלים והשלהבת בכל מקום ונראה דטעמי' דהש"ס דהתם משום דמברכין לא דמיא לאינך דחשיב בברייתא דהא בעינן גחלים לוחשות דוקא כדמסיק הכא וכן התם בפרקין: '''{{עוגן1|מעתה}} אפי' גוי מגוי.''' התם בפרקין משני לה גזירה משום גוי ראשון ועמוד ראשון: '''{{עוגן1|מבוי}} שכולו גוים וישראל א' דר בתוכו וכו'.''' האי דלא כברייתא דגריס התם בפרקין היה מהלך חוץ לכרך וראה אור אם רוב נכרים אינו מברך ואם רוב ישראל מברך אלמא דהולכין אחר הרוב. ובספרי' שלפנינו גרסינן שם על זה הא גופה קשיא אמרת אם רוב נכרים וכו' הא מחצה על מחצה מברך והדר תני אם רוב ישראל הא מחצה על מחצה אינו מברך ומשני בדין הוא דאפי' מחצה על מחצה מברך ואיידי דתני רישא רוב נכרים תני סיפא רוב ישראל. וכך היא גירסת בעל המאור ז"ל. ולפ"ז הא דשנינן לקמן ברייתא גבי בשמים כן היה מהלך חוץ לכרך והריח ריח אם רוב נכרים אינו מברך אם רוב ישראל מברך. צריך ג"כ לפרש הכי דמאי שנא דאי מדייקינן רישא לסיפא בברייתא דאור ה"ה נמי בברייתא דריח. אבל הרי"ף ז"ל לא העתיק אלא הברייתות כפשטן וכן הרא"ש ז"ל משמע דדעתם לפסוק בתרווייהו דרובא בעינן אבל מחצה על מחצה אין מברכין לא באור ולא בריח וכך פסק הרמב"ם ז"ל בשתיהן. בסוף פ"ט מברכות בדין הריח ובפ' כ"ט מהל' שבת בהל' כ"ו בדין האור. ויש לתמוה על הטור דבסי' רי"ז בדין הריח פסק כפשטה דהברייתא דהולכין אחר הרוב ובסי' רצ"ח בדין האור פסק דאפי' מחצה על מחצה מברכין. ואם דהש"ס לא דייק הכי בברייתא דריח הא מיהת ממילא שמעינן דלהך גירסא דדייק בברייתא דלעיל הא גופא קשיא וכו' ודאי דדייקינן נמי הכי בהו ברייתא דריח דמנין לנו לחלק בסברא בין האי דינא להאי דינא ואי דלא דייקינן הכא מידי כדאי' בהרבה מקומות בש"ס דלא דייק הכי א"כ בהאי ברייתא דלעיל נמי לא דייקינן מידי דע"כ הוא דאמרי' בברייתא דריח דסיפא דוקא ורישא לאו דוקא וה"ה נמי בברייתא דאור וכדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל דבתרוייהו הולכין אחר הרוב דוקא. והב"י לא כתב בזה כלום וקבע בש"ע כדעת הטור ולא הביא שום דבר מדעת גדולי הפוסקים הנ"ל: '''{{עוגן1|ולא}} על הבשמים של אור ע"ש בציפורן.''' בזה הוא מוסיף אדהתם דלא קאמר אלא של ע"ש ושל מ"ש. וכן בשל מתים מחלק התם דכל שאין מוציאין לפניו אלא בלילה מברכין עליו דלהאיר עבידא וי"ל נמי הא דהכא כן דלפני מטתו היינו להאיר ולכבוד החיים הוא: '''{{עוגן1|תיפתר}} בע"ז של ישראל.''' והתם בדף נ"ב משני דמה טעם קאמר כדפרישית במתני'. ושמא דלא ניחא לי' להש"ס דהתם לשנויי כאוקימתא דהכא דמאי שנא של ישראל משל עכו"ם ואדרבה דאשכחן דחמירא דע"ז של ישראל אין לה ביטול וא"כ היינו רישא אלא דמה טעם קאמר: '''{{עוגן1|רב}} אמר יאותו וכו'.''' האי ספיקא בלישנא דיאותו לא אשכחן בש"ס דילן ובריש פ' המוציא יין חשיב לספיקי טובא ובריש כיצד מעברין מוסיף אכוזו או עכוזו דבכורות: '''{{עוגן1|אמר}} רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין וכו'.''' האי דרב חיננא להלכה היא כדחזקי' דהתם והוזכר לעיל בריש ההלכה ד"ה לעולם: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף