עריכת הדף "מראה הפנים/בבא קמא/ג/ח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|היה}} עומד ומבקע עצים בחצירו וכו'.''' מה דפרישית בפנים הוא כפי הנראה מפשטה דסוגיא ודומה למאי דמפרש בבבלי דף ל"ב ע"ב להא דר' יוסי בר' חנינה. אלא אמר רבא מאי פטור דלא סגי לו בגלות וכו'. אלא דשם גריס הנכנס לחנותו של נגר וקרי ליה נכנס שלא ברשות והכא בפועל לתבוע שכרו דהוה קצת יותר ברשות אבל לא ברשות ממש. והתוספות שם בד"ה חייב בד' דברים כתבו בשם ריב"א לפרש האי דהכא בענין אחר ע"ש. וראיתי בתוס' ארוכים שהקשו על פירוש ריב"א דלא דמי פועל לחנותו של נגר והניחו בצ"ע. ומדברי הרמב"ם פ"י מנ"מ הלכה י"א נראה דפועל קרי ליה נכנס שלא ברשות ע"ש. ויש לחלק לענין גלות דפועל לא הוי כנכנס ברשות ממש ועיין בפ"ו מהל' רוצח הל' י"א. ובלאו הכי יש לומר דהכא בבה"ב דלא שכיח במתא מיירי דהוי כנכנס ברשות לענין חייב בד' דברים ובענין מה שתמה הה"מ למה לא חילק הרמב"ם בדין הנזכר בהל' נ"מ שם בין שכיח ללא שכיח דנראה מהסוגיא דבלא שכיח הרי הוא כנכנס ברשות והלח"מ דחק עצמו בזה. וא"צ לדחוק כלל דמבואר הוא שרמז הוא ז"ל זה בדבריו שכתב שלא ברשותו וכו' שלא מדעתו וכו'. וא"כ בשכיח במתא מיירי דשייך שפיר שלא לקח רשות ממנו והרי הוא בעיר וימצא אותו חוץ לביתו וכדכתבו התוס' דף ל"ג ד"ה אי דשכיח וכו' ואית ספרים דגרסי שכיח במתא ולא שכיח במתא וזאת הגי' היא גי' של הרמב"ם ג"כ ופירושה וממילא מובן מדבריו דאם בה"ב לא שכיח במתא דלא דיינינן ליה כנכנס שלא ברשות. וזהו שרמז במה שסיים שם עוד שהרי אין לו רשות ליכנס לרשותו של זה שלא מדעתו. ר"ל הרי הוא כאן והיה לו לשאול דעתו וא"כ אם אינו בעיר למי היה לו לשאול ומ"ש עמד בפתח וכו' זהו כהברייתא דתניא כמ"ד וכו' ופירש דאפי' כה"ג די"ל דהוא כנכנס ברשות קמ"ל דאין קום אדוכתיך משמע ולא הוי מדעתו. ולא כפי' התוספות ד"ה תניא וכו'. וזה מובן:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>