עריכת הדף "מלמד להועיל/ג/מא" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שאלה:''' <br>מהרה"ג מו"ה דוב ארי' ריטטער נ"י ע"ד כתיבת שם Jaques הנה לענ"ד אין לכתוב אות י' תחת J הצרפתי sch אף שרשי' וכל הראשונים כותבים י' כי כן כותבין ק' תחת ch הצרפתי (קמיזא =chemise) אף שידוע לי שהצרפתים (ר' מענדל קארגויא ובית דינו בפאריז) כתבו בגט שארלאט תחת Charlotte, ואין להחליט האיך היו מבטין המלות בזמן רש"י. ע"כ אנו נצרכין לכתוב כמנהג דורנו ודור שקדמנו, והנה בשנת תרנ"ט סדרתי כאן גט ע"י בי דואר לבוקארעסט ושם הבעל היה Jean וכתבתי שאן עפ"י דברי הראנ"ח שהובאו בס' גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק קמ"ב שכתב וז"ל: יש קצת מבטאות ומוצאות בלשונות הלע"ז שאין לנו באותיות אות מורה עליהן כשאנו באין לכותבן מניחין במקום המבטא ההיא אות אחרת שהמבטא שלה קרוב למבטא המבוקש ע"כ. ואין ספק שאות ש' הוא היותר קרוב לאות J הצרפתי, שכן במדרש מלין של לאנגענשייד מראין בכל מקום sch תחת J הצרפתי. וכן כתב לי הרב מו"ה שמואל שילער רב דק"ק באללוויילער שבמדינת עלזאס כותבין בכתובות תמיד: שאנעט תחת Jeanette (גט לא שכיח שם). אח"כ כתב לי הרב מו"ה אביעזר אויערבאך ז"ל אבדק"ק ה"ש שמור מו"ה עזריאל הילדעסהיימער זצ"ל כתב ג"כ: שאנעט. והרב מו"ה משה ליב באמבערגער ז"ל מק"ק קיססינגען שלח לי העתקת תשובה מאביו הגאון מו"ה יצחק דוב זצ"ל אבדק"ק ווירצבורג שהכריע ג"כ למעשה לכתוב שאנעט תחת Jeanette והסכים עמו הרב הגאון ר' יוקב עטלינגער אבדק"ק אלטאנא. עפ"י הסכמת הני רברבי כתבתי גם אני: שאן. אמנם הרב מו"ה שמואל חיים שור אבדק"ק בוקארעסט אשר לידו שולח גט הנ"ל פקפק בכתיבתי זאת וכתב שבמדינתו המנהג לכתוב זש תחת J הצרפתי ושכן הכריע הרב הגאון בעל דברי חיים (ר' חיים האלבערשטאם), והנה בתחלה נמצאת כתיבה זאת בס' טיב גיטין למהרא"ז מרגליות שכ' בעיר פרעסבורג דמתקריא פאזשן והוא בלשון הונגאריא Pozsony ואות zs בהונגאריא מבטין ממש כמו J הצרפתי (z= ז' s =ש'). ולפ"ז נראה שכתיבת זש מקורה בארץ אונגארן. ואף שבעל דברי חיים היה בגאליציען נראה שנמשך אחר כתיבת רבני אונגארן, וכן בספר אהלי שם מהרב ר"ש גאנצפריעד הכריע לכתוב כן (זשאן, זשאנעט, וכדומה). ופלא שגם בארץ רוסיא בכל מכתבי עת כותבין ג"כ זש תחת J הצרפתי, ד"מ זשורנאל, זשארגאן. וכן כותבין אנשי רוסיא בענגלאנד ובאמעריקא, ותחת J האנגלי כותבין דזש. והנה אחרי הרבה פלפולים עם הרב דבוקארעסט הודה שגט שלי כשר בדיעבד. ויש בפנקסי כמה שו"ת ארוכות על דבר זה. אמנם כאשר הוכרחתי לסדר גט בשנת תרע"א עם שם Jenny אמרתי בלבי אף שרבני אשכנז שבדור הקודם היו כותבין שענני מ"מ בדור שלנו שרוב רבני אשכנז הגדולים הם מארץ אונגארן או רוסיא, וגם רוב אחינו ב"י רוב מנין ורוב בנין הם ברוסיא ענגלאנד ואמעריקא אונגארן וגאליציען צריכין אנו להמשך אחריהן ובפרט שספרי דברי חיים ואהלי שם נתפשטו בכל ישראל. וע"כ הכרעתי לכתוב זשענני, וכן לנהוג מכאן והלאה. והנה ידעתי גם ידעתי שהספרדים וכן רבני איטליא לא נהגו כן אלא כתבו כל שם ככתיבתו בלשונות אחרות והארכתי בדבר זה בתשובותי להרב דבוקארעסט, אך אני נמשך אחר רוב אחינו ב"י עד ביאת מורה צדק. והנה לפ"ז אם אות e נשמע בשם Jeanette יש לכתוב: זשעאנעט, ושם האיש יש לכתוב: זשאק. ולענין דמתקרי או המכונה הנה בפפד"מ נהגו מקדמת דנא לכתוב תמיד המכונה בשם לע"ז אצל שם עברי כמו שמבואר בס' מטה לוי להרב מהר"ם האראוויטץ ז"ל ונמצא שם ד"מ: שמעון המכונה וואלף, אף ששם וואלף הוא כנוי לבנימין, וכן אנו נוהגין כאן בבערלין, וא"כ לפי מנהגנו היינו כותבין: יצחק המכונה זשאק, ובודאי זשאק דומה יותר ליצחק משם וואלף לשם שמעון. ומכש"כ לדעת המחבר בסי' קכ"ט סעיף ט"ז שיש לכתוב כאן המכונה. ולענין לכתוב שם האם לענ"ד אפשר להכריע כדגול מרבבה וכגט פשוט לכתוב שם האם כיון דאין לה אב שהאב הוא נכרי. אמנם אם חושש למ"ש הח"ס בסי' כ"ה שלא לכתוב שם האם ג"כ שפיר דמי. וכן פשוט שלא לכתוב שם העריסה שנשתקע. ומאפס פנאי לקצר אני צריך.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>