עריכת הדף "מלמד להועיל/ג/יז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שאלה:''' <br>אשה שנחתכה רחם שלה אי רשאי הבעל לשמש עמה ואינו אסור משום מוציא זרע לבטלה.

'''תשובה:''' <br>נ"ל דמותר כיון שמשמש כדרך כל הארץ ולא דמי לאשה שיש לה אוטם ברחם בסי' כ"ג דשם אסור משום דזורה בחוץ, וכדאיתא בתשובת הרא"ש שהוא המקור לדין זה, אבל בניד"ד אינו מטיל זרע לחוץ. וגדולה מזו התיר בתשובת מחנה חיים ח"א סי' נ"ג לשמש במוך. ואף דרבים אוסרים מ"מ מבואר שם באותו תשובה דאם משמש כדרך כל הארץ אין איסור. ומצאתי דבר זה בפירוש בדברי רש"י ביבמות מ"ב ע"ב ד"ה עקרה שפי' דהיינו נטלה אם שלה (וע' פירש"י כתובות ד' ע"ב) ופלוגי שם אי צריכה להמתין ג' חדשים או לא, ומ"מ דברי הכל שמותרת להנשא אע"ג דניטלה אם שלה.

עוד מצאתי זכר לדבר זה בי"ד סי' קצ"ו סעיף י"ד דפסק שם ביוצא דופן דאמו טהורה מנדה ומזיבה. וכ' שם הכו"פ דע"כ מיירי שנטלה האם שלה והולד נחתך עם האם דאי נקרע האם הרי היא טריפה ואינה יכולה לחיות כמ"ש הרמב"ם בפיה"מ לבכורות פ"ח. ואי אמרת דבניטלה האם אסור לשמש מאי נ"מ דטהורה מנידה הא בלא"ה אסורה לבעלה. ומ"מ ראי' גמורה לא הוי די"ל דהש"ע פסק דאין בה איסור נדה וזיבה שהוא בכרת, ומ"מ י"ל דיש בה איסור מז"ל, ומ"מ זכר לדבר יש כאן, דכל כזה היה לו לפרש. וכיון שבפירוש מוכח כן מדברי רש"י נ"ל להתיר בפשיטות.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>