עריכת הדף "מלמד להועיל/א/קח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
כתב לי הרב מו"ה אלחנן גומפערץ נ"י מק"ק האמבורג דבשנה זו קשה לקיים מה שכתבו ט"ז ומג"א בסי' תצ"ג לאחר תפילת ערבית בליל ראשון של שבועות או לכה"פ הקידוש עד צה"כ, דמאחר שאין אנו מקיימין תמימות בתחלת הספירה כמ"ש הר"ן סוף פסחים והט"ז בסי' תפ"ט ס"ק ה' אין להקפיד גם על תמימות בסוף הספירה שלא נזכר בש"ס ובראשונים.

וכתבתי לו דכוון לדעת הגאון יעב"ץ דהוא בספרו מור וקציעה סי' תפ"ט מקפיד על תמימות בתחילה. ולענין בסוף כתב בסידורו בית יעקב דהוא דקדוק קלוש מהאחרונים, ואף מאן דחש לזה דיו שימתין בסעודה עד צה"כ ובתפלה מוטב שיוסיף מחול על הקודש. וקשה אמאי לא נילף סוף ספירה מתחילת ספירה דבעי תמימות. וי"ל דהנה ימי ספירה יש להם קצת קדושה כמו שהביא ב"י בסי' רצ"ג בשם ר' האי גאון וע' ר' ירוחם שהביא ג"כ דברי הגאון, וע' רמב"ן על ויקרא כ"ג ל"ו שימי הספירה הם כחול המועד, וכיון שכן בתחילת הספירה הימים יש להם ב' קדושות קדושת הספירה וקדושת חול המועד, ואם אינו סופר מיד בערב מגרע קדושת הספירה ממקצת היום, משא"כ בסוף הספירה אם מקבל י"ט קודם צה"כ הרי מוסיף על קדושה דנותן ליום הספירה קדושת י"ט, בזה ודאי אינו מחסר התמימות של יום הספירה דיש בכלל מאתים מנה. ומ"מ כיון דהאחרונים קפדי אתמימות דבסוף, אמרתי דמי שקשה לו להמתין ימתין לכה"פ עד בין השמשות דהוא לדעת הצב"א בספרו ברית אברהם הוצאה ב' צד 131 לאחר תחלת שקיעת החמה (בשנה שלפנינו בשעה 9,20) כי ספירה בזה"ז דרבנן וספק דרבנן להקל וחשוב ביה"ש כלילה. והראה לי הרב מו"ה אלחנן הנ"ל שכתוב בספר יוסף אומץ וז"ל (בסי' תת"נ) אכן באמת לא ראיתי רבנן קשישי בעלי מעשה אשר בארץ אשכנז דעבדי הכי (להמתין עד צאת הכוכבים)... לכן נ"ל רחמנא לבא בעי וא' המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ומותר לעשות קידוש בין השמשות עכ"ל. וזה כמו שכתבתי.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>