עריכת הדף "מלמד להועיל/א/יג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שאלה.''' <br>במקומנו נוהגין להתפלל מעריב בזמנו כל ימות הקיץ אבל לא בחורף. ועתה כמעט כל הקהל רוצים להתפלל גם בימות הקיץ (חוץ מימי העומר) מנחה ומעריב ביחד מפני ב' טעמים. חדא דקשה לקבץ מנין ב' פעמים, וע"י שקצת באים למעריב אינם באים למנחה, והרבה פעמים הוצרכנו להתפלל מנחה בלי מנין. ועוד דכמה פעמים בימים אשר הימים ארוכים והלילות קצרים וצאת הכוכבים הוא מאוחר מאוד, הקהל אינם רוצים להמתין עד צאת הכוכבים ומקדימין להתפלל ואינם מתפללין בזמנו ועוברין על המנהג, וע"כ אולי טוב יותר לבטל המנהג בהסכמת כל הקהל.

'''תשובה.''' <br>מסתברא כיון דהנהיגו להתפלל בזמנו רק בקיץ ולא בחורף א"כ תלו הדבר בטירחא דצבורא כי בשעה שתקנו המנהג ראו שבחורף יהיה טרחא לצבורא להתאסף ב' פעמים ובקיץ לא ראו זה לטירחא כל כך, ומעתה יש לומר אילו ידעו דלעתים יהיה גם בקיץ טירחא יתירה על תנאי זה לא תקנו המנהג. וכיון שרואים אנו שבזמננו קשה לקבץ מנין ב"פ גם בימות הקיץ הרי אין חלוק דין קיץ לחורף ואפשר לבטל המנהג, ובפרט היכא דיצא שכרם בהפסדם שהרבה פעמים עי"ז מתפללים מנחה בלא מנין, ותפלת מנחה בצבור ודאי עדיפא מלהתפלל מעריב בזמנה. והנה אין לומר בנ"ד דכל יחיד ויחיד קבל עליו להתפלל בקיץ בזמנה ושיהי' אצלו כמו נדר דצריך התרה, דזה פשיטא דכל יחיד לא קבל עליו אלא אדעתא דצבורא ואם הצבור מתפללים שלא בזמנה גם הוא יקדים להתפלל בצבור אף שלא בזמנה מלהתפלל ביחידות בזמנה דכן הדין כדאיתא בסי' רל"ה סעיף א'. גם מסתבר דאין אדם מקבל על עצמו בנדר כעין מנהג זה, דאל"כ מי שהלך ג' פעמים בלי הפסק להתפלל בבית הכנסת ורוצה אח"כ להתפלל ביחידות יהא צריך היתר נדר, או מי שהתפלל ג' פעמים בלי הפסק מעריב בזמנה ובא אח"כ לביהכ"נ שמתפללין שלא בזמנה יהא צריך היתר נדר אם רוצה להתפלל שם עם הצבור. וע"כ אין לחוש רק שמא הצבור בכלל קבל עליו מנהג זה כנדר, ולענין זה כבר כ' התוס' בשבועות דף כ"ט ע"ב והובא להלכה בי"ד סי' רכ"ח סעיף ב' דכל נדרי הקהל הם על דעת כן שאם רוצים להתיר יתירו וע' לענין זה שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' נ"ו, ומכ"ש בנ"ד דחזינן דמתחלה לא תקנו במקום שיהי' טירחא דצבורא.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>