עריכת הדף "
מחברת מנחם/ד/דן
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} <strong><big>דן </big></strong> מתחלק לשני מחלקות: האחד, '''דן''' אנכי {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/טו#יד|בראשית טו יד]]}}, אין '''דן''' דינך למזור {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ל#יג|ירמיה ל יג]]}}, '''דנני''' אלהים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ל#ו|בראשית ל ו]]}}, ענין משפט המה. השני, לא '''ידון''' רוחי באדם לעלם {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ו#ג|שם ו ג]]}}, בעל פתרון אומרים מגזרת 'נדנה' הוא. ופתרון נדנה ותערה, ענין אחד הם, וישלפה מתערה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/יז#נא|שמואל א, יז נא]]}}, וישב חרבו אל נדנה {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/כא#כז|דברי הימים א, כא כז]]}}. אבל הפותר פשר דבר, איננו יכול [נוו"ל לא יוכל] להשיג אם הנו"ן הראשון אשר לנדנה יסוד בו אם אין, כאשר איננו יכול להשיג תי"ו של תערה, אף על פי שיש למלים תוצאות ענינים לא יתבונן חקר עקר יסודתם, אף על פי שתערה קרוב בענינו לותער כדה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כד#כ|בראשית כד כ]]}} על דבר אריק חרבי {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#ט|שמות טו ט]]}} והריקו חרבותם {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כה#ז|יחזקאל כה ז]]}}, אבל יש מלה בלשון עברית קרובה ללא ידון רוחי באדם {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ו#ג|בראשית ו ג]]}}, וזה מראה המלה וענינה, איש ריב ואיש מדון {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/טו#י|ירמיה טו י]]}}, איש חמה יגרה מדון {{ממ|[[תנ"ך/משלי/טו#יח|משלי טו יח]]}}. וכה פתרון לא ידון רוחי בארם, לא יריב חרוני באדם, ולא יוכיח איש כי השחת ישחיתם אפי לעת מלא להם מאה ועשרים שנה, כאחד יתמו ויכלו ויספו, ובמי המבול יגוע כל בשר, ויהי כן, ויכלו באפס תקוה. והמריבה והמדון, ענין אחד להם. ויש בלשון עברית מדון אשר איננו, מגזרתו, ויהי איש מדון ואצבעות ידיו ואצבעות רגליו שש ושש {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כא#כ|שמואל ב, כא כ]]}}, ואין כמהו איש ריב ומדון, כי המ"ם הנשרש בזה נשבת בזה [נו"ו מזה], והנו"ן הנשרש בזה נשבת בזה [נ"וו מזה] כיתר המלים. ואלה המלים אשר יוכיחו, והוא הכה את האיש המצרי איש מדה {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/יא#כג|דברי הימים א, יא כג]]}}, וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יג#לב|במדבר יג לב]]}}, אבנה לי בית מדות {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/כב#יד|ירמיה כב יד]]}}, וסבאים אנשי מדה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מה#יד|ישעיה מה יד]]}}, ויתמדד על הילד {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/יז#כא|מלכים א, יז כא]]}}. ויהי כל העם נדון {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יט#י|שמואל ב, יט י]]}}, אומרים בעלי הפתרון כי הוא מגזרת נורד {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/י#יד|ישעיה י יד]]}}, נרדים {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ט#יז|הושע ט יז]]}}, נדדה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/י#לא|ישעיה י לא]]}}, נע ונד {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ד#יב|בראשית ד יב]]}}, ונראתה המלה כי איננה שקולה כדת, ולא סדורה כמשפט, כי לא יתכן להיות במלה אחת שני נונין משתי קצותיה מוכנים למלאכה, הן נודע כי נונ"י נדידה אינם יסוד במלים באמרך ידוד ממך {{ממ|[[תנ"ך/נחום/ג#ז|נחום ג ז]]}}, ותדד שנתי מעיני {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לא#מ|בראשית לא מ]]}}, על כן ראוי להיות הנו"ן הראשון עשוי למלאכה, והאחרון יסוד לא ימוש מהמלה, וכה תכונת המלה ותוצאות נוניה, כבר נודע כי ברוב תחלת המלים נוני"ן וממי"ן ותוי"ן ויודי"ן אינם יסוד ומחלקותיהם כפי המלים, על כן יש מאמתת הלשון ומשפט המבטא, וממשקלת למודים להיות פתרון נדון מגזרת מדנים {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יח#יח|משלי יח יח]]}}, וזה מראה הפשר, ומוצא הדבר. יש מכון {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טו#טז|שמות טו טז]]}} ונכון {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מא#לב|בראשית מא לב]]}}, כמהו נדון ומדון. וכמוהם בענינם תבונה, ונבון, נחלקים לשתי מחלקות, המ"ם נופל על המעשה, והנו"ן על העשוי, ויבין כל חכם לב כי אין פתרון מדון כמו נדון, ולא מכון כנכון ומכונות כנכונות [נ"ה כנכונים], כי המכונות מפעלים והנכונות פעולים, כמו והיו נכנים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יט#יא|שמות יט יא]]}}, נכון לבי אליהם {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/נז#ח|תהלים נז ח]]}}, כי נבון בידו יום חשך {{ממ|[[תנ"ך/איוב/טו#כג|איוב טו כג]]}}, כשחר נכון מצאו {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ו#ג|הושע ו ג]]}}, אשר הבית נכון עליהם {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/טז#כו|שופטים טז כו]]}}, כסאך יהיה נכון עד עולם {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ז#טז|שמואל ב, ז טז]]}}, ככה נבון מגזרת תבונה, והוא המשפט למדון ונדון. אבל מדון מתחלק לשתי מחלקות בהיות המ"ם עשוי למלאכה, תהיה גזרתו ממדנים {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יח#יח|משלי יח יח]]}}, ובהיות המ"ם יסוד במלה פתרונו ממדה, אנשי מדות {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יג#לב|במדבר יג לב]]}}, איש מדון {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כא#כ|שמואל ב, כא כ]]}}. ובהיות הנו"ן תמורתו יהיה נדון, ופתרונו מחרחר ריב, הן נמצא הנו"ן האחרון יסוד במלה, ונדון וידון יוכיחו ויורו כי הנוני"ן האחרונים נאחזים במלים ומיוסדים בהם. ואלה המלים הנשוים למדון הנגזר מגזרת מדנים, אשר הממי"ן עשויין למלאכה והנוני"ן יסוד: מלון, מכון, מעון, מזון, מכולם ישבתו ממיה"ן, ונאחזים הנוני"ן במלים אתיות עיקר, ופתרון ויהי כל העם נדון {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יט#י|שמואל ב, יט י]]}}, מחרחר ריב ומתווכח ויאמר: המלך הצילנו מכף אויבנו, והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יט#י|שם]]}}, ועתה למה אתם מחרשים להשיב את־המלך {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יט#יא|שם יא]]}}, על זאת היו מתוכחים. אתכרית רוחי אנה דניאל בגו נדנה {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ז#טז|דניאל ז טז]]}}, פתרונו כפי ענינו, כמו נפעמה רוחי אני דניאל בתוך זה, ונרנה קרוב מן דנה, אך לא במשקולת לשון עברית ולא בדקדוקיה. ויתכן להיות פתרון 'בגו נדנה', בתוך נדידת שנתי, כמו ושנתה נדת עלוהי {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ו#יט|שם ו יט]]}}. ויש מהפותרים אשר אומרים נפעמה רוחי בתוך נדנתי, שמו הגוף נדנה לרוח, ותערה לנפש. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף