עריכת הדף "מהרש"א - חידושי הלכות/סנהדרין/יג/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''גמרא אי קסברי יום תקופה גומר בלאו הכי נמי לא כו'.''' ק"ק ומאי קושיא דאימא די"ו יום וכ"א יום דקאמרי היינו שנפלה בי"ו לר"י ונפלה בכ"א לרבי יוסי ואינה חסירה רק ט"ו לר"י או ך' לר' יוסי ולכך מעברין דיום תקופה גומר דכה"ג מוקמינן לקמן מלתא דת"ק ודר"ש ולא מסיימי ומלתיה דת"ק שהם בעצמם מלתיה דר"י אליבא דשמואל מצי אמר בנפלה ביום י"ו וי"ל דוודאי התם בברייתא מלתיה דת"ק מתוקמא הכי מכח קושיא דהיינו ר"ש אבל הכא לא משמע ליה דקאי י"ו לר"י וכ"א לר' יוסי רק אחסירה ואי הוה קאי אנפילה ה"ל לשמואל לפרש דאמורא צריך לפרש דבריו ובהכי ניחא נמי מה שמקשים לפר"ת דלא חייש לאד"ו ולכולהו תנאים פריך לקמן וליעבריה לאדר מאי קא פריך הכא אי קסבר יום תקופה גומר בלאו הכי נמי כו' דאימא דוודאי אם נפלה ביום י"ו וכ"א אף על גב דס"ל יום תקופה גומר לא הוה צריכין לעבר שתא אלא בעיבור חדש סגי אבל בחסרה י"ו וכ"א צריכין לעבר שתא כיון דיום תקופה גומר לא סגי בעיבור חודש יום א' דהא כיון דשמואל אמורא הוא ה"ל לפרש דבריו דע"י עיבור חודש קאמר דלא מעברין שתא אלא בחסירה י"ו וכ"א ודו"ק:

'''תוס' בד"ה ור' יוסי כו' דלא יתכן לפרש כן מלתא דרבי יוסי דקתני י"ו לפני כו' עכ"ל.''' נ"ל דר"ל דסיפא דקתני י"ו לפני החג אין מעברין לא יתכן לפרושי דמלמעלה למטה קחשיב וחסרה י"ו אינו בכלל דכיון דבלמעלה מי"ו אין מעברין מכ"ש דבי"ו אין מעברין דאפילו מקצת החג ליכא אבל הרישא דקאמר י"ו לפני הפסח מעברין וודאי דאיכא לפרושי דמלמעלה למטה קחשיב וחסרה י"ו אינו בכלל משום דסגי לן בעיבור חודש ודו"ק:

'''בא"ד דהא אפשר לתקוני מחד ירחי קייטא למלאות חד טפי כו' עכ"ל.''' לא הבנתי מי הכריח אותן לפרש כן למלאות חד מירחי קייטא ולדחייה ב' ימים כיון דאיכא לתקוני כפירש"י גבי וליעבריה לאדר דמצינא בקייטא לחסר חד ירחא טפי מכסדרן ויחזור תשרי ביום הגון לדוכתיה וח' חסרים עבדינן במעוברת כדאיתא בערכין וק"ל:

'''בד"ה י"ו לפני הפסח כו' פי' י"ו ונופלת בי"ז משום תשרי דתקופה נופלת בכ"ב כו' עכ"ל.''' הכי משמע ודאי מתלמודא די"ו לפני הפסח משום תקופת תשרי קאמר אך יש לדקדק מנליה לתלמודא לומר כן אימא דר"י נמי משום תקופת ניסן קאמר כאחרים ולכך נקט בדבריו נמי לפני הפסח אלא דבהא פליג אאחרים דאינהו ס"ל דיום תקופה גומר ואפילו נופלת בי"ו גופיה קאמרי דמעברין לאדר וכמ"ש התוס' ורבי יוסי סבר יום תקופה מתחיל ודוקא בחסרה י"ו מעברין אבל בנופלת י"ו אין מעברין שתא אלא דמעברין לאדר והוי יום התקופה בחדש ניסן וי"ל דתלמודא סמיך אדשמואל דמשמע מיניה דר' יוסי אתקופת תשרי חייש דקאמר ר' יוסי כ"א יום וא"כ ליכא נ"מ בהך דרשה דבעי אביב של תקופה בחידוש לבנה כיון דר' יוסי אית ליה יום תקופה מתחיל דבחסרה תקופת טבת י"ו נופלת תקופת תשרי בכ"ב תשרי ולא הוי מקצת חג ועי"ל דקושטא דאיכא לפרושי מילתיה דרבי יוסי הכי לרב שמואל בר רב יצחק דדריש אליבא דאחרים דבעי אביב של תקופה בחדש ניסן אלא דלרבינא דקאמר דאחרים נמי אתשרי קיימי וליכא מאן דדריש שיהא אביב של תקופה בחדש ניסן ע"כ דרבי יום. נמי אתקופת תשרי קאי וכה"ג איכא לתרוצי מה שיש לדקדק בשמעתין ל"ל למימר דת"ק ור"ש איכא בינייהו יום תקופה מתחיל יום תקופה גומר אימא דתרווייהו ס"ל יום תקופה מתחיל אלא דחד מינייהו ס"ל דנפלה בי"ו נמי מעברין משום דס"ל כאחרים די"ט ראשון נמי חג האסיף הוא וכולה חג בעינן אלא דבהא פליג אאחרים דלדידהו נפלה בט"ו נמי מעברים משום דיום תקופה גומר ולחד מנייהו בנפלה בט"ו אין מעברין דיום תקופה מתחיל דיש לומר דודאי לרבינא איכא למימר הכי אלא לאוקימתא דרב שמואל בר רב יצחק דאחרים אתקופת ניסן קיימי וליכא מאן דס"ל די"ט ראשון חג האסיף מקרי ע"כ דת"ק ור"ש יום תקופה גומר או מתחיל א"ב ודו"ק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:מהרש"א: חידושי הלכות: סנהדרין]]