עריכת הדף "מהרש"א - חידושי אגדות/בבא מציעא/פג/ב" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''א"ל תרמוש כל חיתו יער אלו רשעים כו'.''' תזרח השמש וגו' והמקרא הבא תוך הכתובים אלו הכפירים שואגים וגו' התלמוד קצר בו והוא נדרש ג"כ בענין זה שהרשעים שואגים במסתר ולטרוף העניים וכדמייתי בעובדא דראב"ש יארוב במסתר כאריה וגו' ואמר ולבקש מאל אכלם שהצדיקים לא בקשו רק על אכלם שכל עצמו של יעקב לא בקש רק ונתן לי לחם לאכול וגו' וק"ל: 

'''במי שהשלים עבודתו עדי ערב.''' יום המיתה נקרא ערב אף לגבי צדיקים לפי הדמיון או מלשון ערב ותענוג עש"ה ושכבת וערבה שנתיך וגו' וק"ל: 

'''לאו ''' כחיותא מתילי דכתיב בו תרמוש וגו'. ר"ל דביום מסתירים עצמם כפרש"י ולפי זה לא הוה איצטריך למדרש לעיל ויהי לילה העוה"ז שדומה ללילה אלא לילה ממש קאמר שבלילה מראים עצמם: 

'''עד ''' מתי אתה מוסר עמו כו'. אע"ג שכונתו היה לטובה דלא לתפוס צדיקים כדקאמר דלמא שקלת צדיקי ושבקת רשיעי מ"מ קאמר לו ריב"ק שהיה לך למשוך ידך אפילו מן הרשעים כדמסיק יבא בעל הכרם כו' ושהשיב לו קוצים אני מכלה לפי שקראו חומץ בן יין השיב לו חומץ נעשה מיין ע"י הקוצים שבכרם שנתקלקלו הגפנים על ידי הקוצים אבל כשיכלו הקוצים יתוקן הכרם ויחזור היין למוטב שלא יהא נעשה חומץ ודו"ק: 

'''קרי ''' עליה שומר פיו ולשונו וגו'. פרש"י על הכובס עכ"ל וקרוב לפרש יותר שהיה מצטער על נפשו שאמר תפסוהו וכו' וק"ל: 

'''שהוא ''' ובנו בעלו נערה כו'. הזכיר לו גם בנו להגדיל עונו ועי"ל לפי שמדרך כל הרוגי השרים גם נכסיהם לשרים ואם היה לו זרע מעליא וטוב עדיין היה ראב"ש מצטער על אבוד ממונו לשרים משום דכתיב יכין רשע וצדיק ילבש כדאיתא בסוף ב"ק לגבי מסור לאנוס ודו"ק: 

'''ספיקות ''' שלכם כך כו'. ודקאמר מדחציף כולי האי כו' אינו אלא ספיקא בעלמא ולא הוה ודאי כהנהו דניימו בחנותא: 

'''קרי ''' אנפשיה אף בשרי ישכון כו'. לענין רקב וסרחון מייתי האי קרא אבל רמה שלטה בו כדלקמן דנפיק ריחשא מאודניה דאל"כ אמאי לא חשיב ראב"ש נמי בהנהו ז' דלא שלטה בהן רמה בספ"ק דב"ב כמ"ש התוס' שם מיהו ק"ק למ"ד התם דמייתי האי קרא על דוד דלא שלטה ביה רימה ודו"ק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}