עריכת הדף "מהרי"ל/הלכות חדש ניסן" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''הלכות חדש ניסן'''}}

[{{עוגן1|א}}] ניסן הוא מלך מפני חג המצות שבו. וכל חדש שהוא מלך אין ר"ח שלו רק יום א', ור"ח ניסן אינו חל אלא באחד מימי אגה"ז. וארבעה עשר יום לחדש ניסן הוא ערב פסח, וחמשה עשר בו הוא ראשון של פסח, והוא אינו חל להיות אלא באחד הימים שחל בהן ר"ח, ואינו חל בימי בד"ו והסימן דכתיב (שמות יב, טו) הוא לבדו יעשה לכם, פי' לבד"ו ר"ל לא בד"ו. כל ימי ניסן אין אומרים בהן תחינה. במגנצא וכן בוורמיישא אומרים בניסן תחינה מיד אחר אסרו חג. והטעם כתוב במנהגי מהרא"ק, לפי שבא' בניסן הוקם המשכן והשנים עשר נשיאים הקריבו את קרבנותיהן ועשה כל אחד ביום הקרבתו יום טוב, הרי י"ב ימים, ויום י"ג היה להן אסרו חג ויום י"ד ערב פסח ונכנסו ימי החג, ומתוך שלא נפלו לתחינה ברובן לא נפלו בכולן. וא"א כל ימי ניסן צדקתך צדק דדינו כמו תחינה. ואין מתענין ואין מספידין בניסן, רק הבכורים מתענין בערב פסח. ואומרים כל ימי ניסן אל ארך אפים בשני ובחמישי. ולמנצח אומרים בכל יום מלבד ערב פסח ואסרו חג דאין אומרים גם למנצח. וכן בכל רגל א"א תחינה ולא למנצח בערב שלו ובאסרו חג שלו. אין אומרים על המת בניסן לא צדוק הדין ולא קדיש דרבנן. זה הכלל כל יום שאין בו קריאת הלל וא"א בו תחינה אפילו הכי אומרים אל ארך אפים וגם למנצח, עכ"ל מהרא"ק.

[{{עוגן1|ב}}] לעולם בשנה פשוטה קורין פרשת צו קודם פסח, וסימנך פקי"ד ופס"ח. ובשנה מעוברת קורין פרשת מצורע קודם פסח, וסימנך סגי"ר ופס"ח. מלבד בשנת ה"ש או ה"ח מעוברת קורין פ' אחרי מות קודם הפסח. התקופה נופלת בניסן, אכן לפעמים היא מוקדמת לחדש ואדר. והוא שנת ג"ח י"א י"ט למחזור קטן.
{{ניווט כללי תחתון}}