עריכת הדף "מהר"ם שיף/גיטין/סא/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

גמ' '''מציאת חרש שוטה וקטן כו'. ''' נ"ל טעות סופר רק מציין ר"י דרישא וכ"ה באשר"י ורי"ף ועיין: 

גמ' '''מ"ש רישא כו'. ''' הו"מ למיפרך מסיפא מניה וביה משתטיל למים לא תגע משום מסייע ידי עוברי עבירה כו' וא"כ למה טוחנת כו' אלא כל מה שיכול לדקדק מרישא פריך וכן מצינו בכ"מ: 

גמ' '''אמר אביי כו'. ''' אין להקשות למה נקיט רישא שביעית ולא מעשרות ובחשודה ואפשר לומר משום דאיירי בידוע שאין לה רק פירות שביעית ואפ"ה משאלת משום דרכי שלום וכמ"ש התוס' ולזה נקיט שביעית לרבותא דמשאלת ודו"ק: 

בתוס' '''בד"ה שדי אופיא כו' וקשה כו'. ''' ברשב"א מיישב דאולי היה סבור שהוא עובד כוכבים ולית ביה משום דרכי שלום:{{ש}}

בסה"ד ואמר ליה אנא בידאי כו'. דלפרש"י היה ניחא דהיה רואה שאין זה חושש לדרכי שלום הוצרך לומר בידאי שדיתינהו דיש בו גזל גמור אבל לר"ח מנא ידע אותו גברא שאין רב כהנא חושש למפני דרכי שלום דלמא סבור שאין זה חושש מן הפירות לזה פירוש שרצה להפליג שאפילו גזל נמי איכא. וא"ל לפרש"י נמי דלמא רב כהנא חושש לדרכי שלום ואין מכירו [והיה סבור שהוא עובד כוכבים] דע"כ אין זו ה"א דא"כ דלמא האמת כן ומאי מקשו רב כהנא היכי כו' ומי לא הוי חייש לדרכי שלום [אע"כ דלא נחתו לסברא זו]: 

בתוס' '''בד"ה משאלת כו'. ''' דקתני מפני דרכי שלום אפשר דצ"ל דתקנו מפני דרכי שלום: 

בא"ד '''נפה לספור בה מעות כו'. ''' והא דנקט אבל לא תבור ותטחון עמה אע"ג דאז רואה בהדיא שעוסקת בתבואה של איסור ודומיא דהכי אפילו משאלת אסור יש לומר דמ"מ יש לתלות לעולם במעות וכה"ג אפילו אומרת בפירוש ששואלת לתבואה ודו"ק. ועיין בר"ש בשביעית שהאריך כמדומה: 

בתוס' '''בד"ה רחיים כו' משום דתנור סתמא של חרס ואין דרך כו'. ''' דסיפא איירי בחשודה על הטומאה כדקתני אבל משתטיל המים כו' [דא"ל דלא חשודה רק על טומאת פירות וכקושיות מהרש"א] דבסיפא איירי מאשתע"ה דטמאים כדבסמוך לקמן [דף ס"ב וליחוש דלמא נגע וכפרש"י בד"ה בכפישא וטומאה אין מקבלין ובד"ה בכלי גללים שאינן מקבלין טומאה דאי נגע בכלי לא מקבלין טומאה] אבל שביעית דרישא לא איירי בע"ה: 

בתוס' '''בד"ה רבא אמר כו' וכדמוכח בסמוך כו'. ''' דלאביי מיירי רישא בדלא הוכשר וכשתטיל מים דהיינו הוכשר אסור לסייע אפילו משעת טחינה ומשום טומאה דרבנן [וכס"ד דמקשה ורבא הוא דחדית בתירוצו לחלק בין טומאת חלה דאורייתא] ואילו משום חששא דמעשר קודם הכשר שרי לסייע כדקתני רישא: 

בתוס' '''בד"ה איזהו כו' וא"ת בפרק היה נוטל כו'. ''' בל"ז י"ל איזהו ע"ה דהיה נוטל קאי להשיאו בנות חבירים כו' ואיזהו ע"ה דפליגי ר"מ ורבנן הכא בשמעתין קאי אמתני' דהכא [והוי אביי ורבא פליגי בפלוגתא דר"מ וחכמים] אך השתא קשה וק"ל:{{ש}}

בסוף הדבור איזהו ע"ה שאין מזמנין עליו כו'. [רבא] קאמר שם דע"ה דתניא אין מזמנין עליו איירי בע"ה דרבנן דר"מ ולכן כותי קתני במתניתין דמזמנין עליו דעשורי מעשרי כיון דכתוב באורייתא כדאיתא שם אבל רבנן דר"מ גופייהו ס"ל לענין זימון כל שאינו מניח תפלין ודו"ק: 

בתוס' '''בד"ה רישא כו' וי"ל דהכא כו'. ''' ומשום לתיתה דתרומה אין כאן שכבר הופרש משא"כ התם דאיירי בענבים דאכתי לא מטא זמנא עד שירד לבור: 

בא"ד '''אע"ג דלא מחייבינן בחלה עד שתתגלגל כו'. ''' מ"מ משנותנת את המים רשאי להפריש חלה כדאיתא במתני' ובהרשב"א מיהו ממ"ש דהכא אי מפריש חלה קודם גלגול אין שם חלה עליו כלל לא משמע כן ומתני' משנותנת המים מגבהת חלתה אין הכרח ע"ש בר"ש וק"ל: 

בא"ד '''ובירושלמי פריך הא דלא בוררין אבוררת דמתני' דהכא ומשני כאן בלותת דהוכשרו בלתיתה: ''' 

בא"ד '''טפי מלענין דמאי. ''' דלדידיה איירי מתני' בלא הוכשרו אבל משתטיל מים דהוכשרו אסור לסייע אבל לרבא כו' כצ"ל: 

בא"ד '''וא"ת בפ"ק דנדה כו'. ''' אין לומר דבל"ז הך דהכא בודאי טומאה ולהכי אמרינן משתטיל מים דהתם נמי תעשה בטומאה היינו בודאי טומאה וק"ל לכן אין לקושרו ועיין בתוס' נדה דף ו' ובתוס' ר' ישמעאל באורך ולא עיינתי כעת:{{ש}}

בסוף הדבור בטהורה אסור משתטיל כו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:מהר"ם שיף: גיטין]]