עריכת הדף "מגלה עמוקות/לא" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''אופן לא'''{{ש}}'''כוונת''' משה שהיה רוצה ליכנס לארץ ישראל. לפי שראה ברוח הקודש שלעתיד לבא יתנו כוס של ברכה לברך, כדאיתא בסוף פרק ערבי פסחים {{ממ|פסחים דף קי"ט ע"ב}} שנתנה כוס של ברכה למשה ואינו יכול לברך, והשיב משה אין לי זכות של ארץ ישראל. נמצא זכינו לדין שאם היה משה בארץ ישראל, היה הוא מברך כוס של ברכה לעתיד לבא. דאיתא בכנפי יונה בחלק ג' סי' קל"ח כוס של ברכת המזון, נקרא כוס ישועות שושנה בה' עלין תקיפין {{ממ|עיין זוהר ח"א א' ע"א}}, והם תרעין דיליה בסוד כוס הוא סוד ו', שכן וי"ו ומלוי דהיינו וי"ו יו"ד {{ממ|וי"ו}}, הוא בגימטריא כוס. והנה ידוע שדרגא של משה הוא אות ו', על זה התפלל משה שיכנס לארץ ישראל כדי שיהיה הוא המברך לעתיד לבא. ועל זה התחיל בפסוק ראשון באות ו', ו' אותיות של ואתחנן, ו' תיבות בפסוק הראשון, וביקש אתה החלות להראות את עבדך שזכיתי לאות ו' מן משה, את גדלך היא סוד כוס ישועות, כוס של ברכה הוא בימין {{ממ|ברכות נ"א ע"א}}, והישועה מסיטרא דימינא. ואת ידך החזקה הם חמש עלין תקיפין דשושנה, שצריך לקבל כוס של ברכה בשתי ידיו {{ממ|ברכות נ"א ע"א}}, מזה הטעם אעברה נא, אמר בה' יתירה שיזכה לכוס ישועות שהיא בימין ה' אצבעות דימינא, ולכן רוצה אני לראות את הארץ כדי שיתנו לי כוס של ברכה. השיב הקב"ה למשה רב לך, ר"ל סוד כוס של ברכה היא מלכות בית דוד, כמ"ש דוד {{ממ|שם בגמרא}} לי נאה לברך, לי דייקא לפי שמדתו מלכות והוא רגל רביעי שבמרכבה, מזה הטעם כוס של ברכה צריך שלשה {{ממ|זוהר ח"ג רמ"ו ע"א}}, שהם שלשה אבות, שעליהם אמר משה גדלך זה אברהם, ידך החזקה זה יצחק, אשר מי אל זה יעקב. אבל אתה דרגא דילך הוא בסוד הדעת, שהיא למעלה מג' דרגא דאבות {{ממ|תיקו"ז יג כ"ט ע"א}}, לכן אל תוסף דבר אלי עוד. לכן אמר דוד רגלי עמדה במישור {{ממ|תהלים כו יב}}, ר"ל מלכות נקראת מישור, כמו שכתוב כי תשפוט עמים מישור {{ממ|תהלים סז ה}}, לכן במקהלים אברך ה' {{ממ|תהילים כ״ו:י״ב}} לעתיד לבא. גם אמר ואתחנן אל ה', שהוא סוד כוס מלא ברכת ה', ר"ל כשתמלא אותיות כוס כזה כ"ף ו"ו סמ"ך, הם בגימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שהם ד' מלואי הויה, וזה הוא ברכת ה' על ד' מלואים אלו, לזה צריך לכוין בשעת נטילת הכוס לברכת המזון, בסוד כוס ישועות אשא {{ממ|תהלים קטז יג}}, לשון אשא קאי על כוס, כשאני נושא אותיות כוס ואשא את שמותם על שפתי, אזי בשם ה' אקרא, כי נרמזין בד' שמות אלו מילואי שם ה'. ונמצא בזה שמיחד האדם דינא ברחמי, כוס הוא בגימטריא אלהים, ומילוי שלו בגימטריא ד' מילואי ההויה שהוא רחמים, בסוד ה' הוא אלהים. וזה נרמז גם כן במה שאמר ה' אלהים אתה החלותה להראות את גדלך ואת ידך החזקה, ר"ל ביד החזקה שהוא כוס במילואו, נרמזין מדת טובו שהם רחמים. וזה שאמר הקב"ה אל תוסף דב"ר אלי, ר"ת דו"ד ברג"ל רבי"עי. וז"ש {{ממ|תהלים כג ה}} דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, שר"ת שלו דב"ר:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}