עריכת הדף "מגיני שלמה/כתובות/צה/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''אלמנה – פרק אחד עשר'''}}}}

{{מרכז|'''דף צ"ה ע"ב'''}}

ד"ה ניזונת תנן הא לא מבעי ליה כו' הא דלא כפי' רש"י שפי' בהדיא לקמן ד"ה א"א בשלמא סתם לן תנא כאנשי יהודה ונ"ל לישב דקמבעי ליה לידע תנא דידן היכי ס"ל אף דרב ושמואל פליגי בהא מ"מ בעינן לידע תנא דמתני' היאך ס"ל דהכי אורחא דתלמודא לפרש דעת המשנה אפי' אי לא הוי הלכתא כן ואין להקשות איך אפשר דסתם תנא כאנשי יודא או כא"ג דא"כ איך פליגי רב ושמואל הא ע"כ הלכה כסתם מתניתי' ואי סתם לן כחד מנייהו איך ס"ל לאמורא כאידך ע"כ הא לאו קושיא היא דאפילו לפי' התוס' ז"ל דקמבעי ליה אמעשה ידיה מ"מ סתם לן תנא כחד מינייהו ואיך פליגי אלא ע"כ ס"ל דהך סתמא לא הוי עיקר ודוחק לומר לפי' התוס' קתני התנא דלאנשי גליל הוי דינא הכי ולא לאנשי יודא ולתנא לא ס"ל כא"ג דמ"מ כיון דקתני אלמנה ניזונת משמע דס"ל הכי וקושיא הב' נ"ל כמ"ש ר"ת ז"ל בדבור שאחר זה דשמואל ע"כ אמתני' קאי כיון דא"א לפרש דברי שמואל כ"א לאנשי יודא ושמואל פסק כא"ג א"כ ע"כ אמתני' קאי וקאמר דתנא דמתני' דסתם כא"י ס"ל דמציאת אלמנה לעצמה ש"מ דסתם תנא כא"י וקאמר דתנא דמתני' גבי מציאה ס"ל דלעצמה וק"ל:

בדבור שאחר זה שהקשו ומה שפ"ה כו' קשה נ"ל דכל הג' קושיות אחת מתרצת חברתה דאי ס"ד דשמואל אתי כא"ג ומיירי באותה שתבעה כתובתה או שמכרה מאי קמ"ל שמואל פשיטא כיון דאינה ניזונת וגם קשיא קושיא הב' דלשמעינן במעשה ידיה וכ"ש מציאתה כמ"ש התוס' ז"ל אבל אי מיירי כא"י ובאינה ניזונת א"ש דקמ"ל דאפילו מציאתה שמצאה כשהיא ניזונית ולא נתנה ליתומים עדיין אם פטרוה היורשין הוי לעצמה כיון דלא תקינו כ"א משום איבה דלמא לא זיין לה והם פטרו אותה לא זכו להן חכמים מציאתה אבל אי מיירי כאנשי גליל הוי גם מציאתה שלהן מה שמצאה בשעת מזונות כיון שהיורשין מוכנין ליתן לה מזונות אלא שהיא סלקה עצמה במה שתבעה כתובתה או מכרה וגם בזה קשיא נהוו כבעל מה בעל ברור הדבר אם סלקה עצמה ממזונות ואמרה איני ניזונת ואיני עושה אף כי מציאתה אתה שאחרי הסלוק אינה שלו לשיטת רש"י דמציאתה שלו משום איבה דמזונות וכ"כ הרא"ש ז"ל בשם הרמ"ה ז"ל דאם אינה ניזונת אין מציאתה שלו ולפי דברי הרא"ש בערובין פ' חלון משמע נמי כן שכתב דאם לא זיין לה אין ידו כידה במציאה וע"כ לא משכחת לה דלא זיין לה אלא באומרת איני ניזונת דבאומר לה מ"י במזונתך כתב שם דמציאתה שלו ולא משכחת מידי אחרינא דאינה ניזונת כ"א הני תרי מילי א"כ באינה ניזונת אין מציאתה שלו ובריש פ' המדיר לא כתב הרא"ש ודבריו צ"ע וכבר רמזתי זה פ' נערה דף מ"ז ואגב אורחא יש לתמוה למה כתב על הרמ"ה ז"ל דלא דק דהרמ"ה ר"ל אינה ניזונת אם אין ידו משגת כמו שצריך לפרש פ' אע"פ לא כשאינה ניזונת ופי' רש"י שאין לו במה לזונה ואפי' נימא דגם בזה איכא איבה כיון שהוא אנוס מ"מ ס"ל כשיטת רש"י דאיבה אינה איבה דקטטה ואי אין לה מזונות מאיזה צד מכל הני מילי דלעיל אין המציאה שלו ואין כאן מקומו מק"ו ממעשה ידיה מ"מ מציאתה שמצאה בשעת מזונות פשיטא דהוי שלו כיון שמצדו לא יבצר ה"ה ביתומים ואם תאמר דמ"מ ק' על רש"י שפי' דלאנשי גליל לא משכחת אלמנה שאינה ניזונת והא ליתא דהא משכחת בתבעה י"ל דכבר פי' רש"י דהא דתבעה אין לה מזונות משום דמבקשת להנשא ואין זה מיגו אלימת' כו' וא"כ הא לא מקרי אלמנה שלו דכבר נעתקה ממנו ושכחה כבוד בעלה כנ"ל:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>