עריכת הדף "מאירי/חולין/לא/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''{{עוגן1|המשנה}}''' הרביעית והיא נגררת אחר ענין דרסה ואע"פ שעקרה לענין אחר מ"מ בא להשמיענו שאין מכשירין שחיטה זו עד שיתברר לו שלא דרס ועקר המשנה שנויה להודיע שהשחיטה צריך שתהא באה מכח אדם כמו שביארנו בפרק ראשון והוא שאמר נפלה סכין מאליה שלא מכח אדם ושחטה אפי' שחטה כדרכה בהולכה ושלא בדרסה שחיטתו פסולה שהרי אין כאן זביחת אדם וכתוב תזבח ואכלת ואפי' נפלה לו מידו או מחיקו כמו שביארנו בפרק ראשון ומ"מ אם הפילה הוא אע"פ שלא נתכון לשחיטה כלל כשרה ולא סוף דבר כשנתכון להפילה על הבהמה אלא אף אם נתכון לנעצה בכותל או לדבר אחר והלכה ושחטה כדרכה בהולכה ושלא בדרסה שחיטתו כשרה בבהמת חלין שאין אנו צריכים בה לכונה כלל אף לכונת חתיכה:

'''{{עוגן1|זהו}}''' ביאור המשנה והלכה פסוקה כמו שיתבאר בפרק ראשון ודברים הנכנסים תחת משנה זו בגמרא אלו הם מה שביארנו בשחיטת חלין שאינה צריכה כונה והדבר ידוע בשחיטת קדשים שהיא צריכה כונה כמו שהתבאר לא שחיטה בלבד בדין זה אלא הרבה דברים ואחת מהן טבילה שכל הטובל לתרומה או לקדשים או אף למעשר אם לא כיון לטבילה כגון שירד להקר או שנפל שם באונס לא עלתה לו טבילה ולחולין מיהא עלתה לו ר"ל לאוכלי חוליהן בטהרה אפי' נדה שנאנסה וטבלה ר"ל שנפלה במים טהורה לבעלה ואסורה בתרומה ואפי' נפלה בבגדיה טהורה אם הם רחבים בכדי שאין לחוש להם לחציצה כמו שביארנו במסכת ביצה ומ"מ אם אנסתה חברתה והטבילה אע"פ שאין כונה אצל הטובלת הואיל והמטבלת מתכונת לה עלתה לה טבילה אף לקדשים הילכך החרשת והשוטה ושנטרפה דעתה אע"פ שאין בהם כונה אם יש להן פקחות מתקינות אותן ואוכלות בתרומה:

'''{{עוגן1|הסומא}}''' אע"פ שהיא בת כונה צריכה היא גם כן להתקנת חברתה מתוך שאינה רואה שמא אינה מתקנת מה שצריך לה כראוי:

'''{{עוגן1|גל}}''' שנתלש מן הים ובו ארבעים סאה והיה אדם טמא יושב על שפת הים ומצפה עד שיפול הגל ויטבילנו עלתה לו טבילה למה שנתכון לו ואם לא היה יושב ומצפה אלא שהיה יושב שם במקרה ונפל הגל עליו וטבל כל גופו עלתה לו טבילה לחלין וכן הדין בכלים במה דברים אמורים כשהוא נטבל בראשו ר"ל ראש הגל המגיע לארץ או ראשו המגיע לים אבל אמצעיתו של גל העומד כמין כיפה אם הושיט בו כלים אינה טבילה וכן אם טבל בגל כשהוא באויר קודם שיגיע לארץ שאין באויר מקום טבילה:
{{מהדורה זמנית}}
{{ניווט כללי תחתון}}