עריכת הדף "לבושי שרד/אורח חיים/תקלז" (פסקה)

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

<small>ספק</small> דבר האבד מותר. משום דהוי ספיקא דרבנן. ע' במ"א ר"ס תק"ל:

<small>ש"ע ס"ב</small> בין חדש בין ישן. ר"ל שנעץ מחדש וקמ"ל דלא חיישינן כיון שמחדש נעשה שמא יתקלקל ואתי לאתויי מים ממקום אחר ויהיה טירחא יתירה:

<small>שם</small> וישקה מן הבריכה. מים מכונסים בבור עמוק והוי טירחא יתירא שצריך לדלות בכלי:

<small>ס"ז</small> ואם היתה שדה לחה דאז אין בו טורח כ"כ ושרי:

<small>[[ט"ז/{{כאן}}#א|ט"ז סק"א]]</small> ראוי להשקות ממנה. ר"ל בפעם א' ואיכא למיחש דטרח ואייתי ממקום אחר ויהיה טירחא יתירה ל"ח להא דכיון דיכול להשקות בתרי זימנא בשני ימים לא טרח לאתויי מים ממקום אחר:

<small>סק"ב</small> ממעיין ואע"ג דהבריכה. היא כפל לשון רק שהעתיק כמה דבורי רש"י ז"ל שם היא על לשון הגמרא והט"ז לא רצה לדלג דברי רש"י ז"ל:

<small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#א|מג"א סק"א]]</small> ממשיך ברגל אסור. ר"ל שהבור מלא דאז א"צ לדלות:

<small>סק"ב</small> וימשוך מן הנהר מבאר דמ"ש שלא פסקו ר"ל שאינו פוסק בשום פעם אלא מושך תמיד מן הנהר הגדול ר"ל מן האגמים אבל אם פסקו בשום פעם אע"ג דעכשיו יש ריבוי מים בהם באופן שבכל חה"מ לא יצטרך לדלות בדלי אסור משום לא פלוג דשמא יהיה נדמה לו שיש בו מים די על כל חה"מ ובאמת אינו כן ויבא לדלות בדלי:

<small>סק"ה</small> וכ"ש שהיתה. ולפ"ז אין חילוק בין נתקלקל בין בתחילה דבתרוייהו בפחות מטפח אסור ואם יש טפח מותר לחפור ולכן השיג מהגמרא דמבואר דיש חילוק:

<small>סק"ו</small> כיון דלא עברי ר"ל דבפחות מששה לא עברי בה מיא שפיר והוי טירחא דלא צריך:

<small>סק"ז</small> אפשר דאסור ר"ל דכמו בעמוקה טפחיים ומעמיקה עד שבעה הרי חופר ה' ה"ה בעמוקה ג' מעמיקה עד ח' רק די"ל דטפח הח' טירחא יתירה שצריך לשחו' להוציא העפר מהטפח הח' ושוחה יותר מדאי:

<small>ש"ע ס"ט</small> כגון שמשוה כולם מותר שיותר צריך קרקע שוה לדוש מלחרוש כ"כ הב"י:

<small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ז|מג"א סק"ז]]</small> ליטול שכר דבמלאכת דבר האבד מותרין ליקח שכר כמבואר שם בסימן תקמ"ב:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}