עריכת הדף "יפה תואר על שמות רבה/מג/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''כך פתח ר' תנחומא.''' משום דבעי לפרש ויחל משה שעמד בקלות ראש כדמסיים לכן מתחיל בפסוק זה דכתיב עמד בפרץ לפניו ומ"ש רחב"ח ע"ז שהעמיד פנים כ"י כנגד הקב"ה:

'''מסביר פנים.''' י"ג אינו מסביר. ולפ"ז פירושו שאינו נושא פני הדיין אלא מעמיד פנים כנגדו עד שיודה לו. שנאמר ואתנה את פני אל ה' האלהים לבקש וגו'. ודריש ממה דכתיב ואתנה את פני ולא את לבי כי הלא המתפלל מכין את לבו לתפלה לכן מפרש שהעמיד פנים. ואע"ג דלא מצינו בתפלת דניאל דבר אשר יורה על העמדת פנים בשלמא בתפלת מרע"ה נמצא למה ה' יחרה אפך וגו' אבל דניאל אמר רק וידוי העוונות ובקשת סליחה ברחמים. י"ל דכתיב אח"ז ועוד אני מדבר ומתפלל משמע שדבר עוד דברים אשר לא נזכרו בקרא:

'''מה עשה משה נטל את הלוחות.''' ס"ל לרשב"ן שבשעה שה' נתן את הלוחות הוא שעשו ישראל העגל והקב"ה היה תופס בטפחיים ומשה בטפחיים ובקש ה' לחטפן מידו וגברה ידו של משה וחטפן כדאיתא בהדיא במסכת תענית בירושלמי ודלא כר' לוי או כרבנן דלעיל פמ"א:

'''לקדש אשה עד שהסרסור הולך קלקלה כו' כצ"ל.''' ופי' שהלך וקדשה ועד שחזר והלך מאצלה מיד קלקלה ולפ"ז כבר נתקדשה למלך וקריעת הכתובה כדי כשתדון כפנויה שתכחיש ותאמר פנויה הייתי וכן בנמשל ישראל כבר היו מקודשים לה' אלא שראה שידונו כאלו לא נתקדשו עדיין. ולקמן פמ"ו מדמה לאשה שנשאה כבר וכן הוא לפי המשל בתנחומא שהניח אשתו עם השפחות ע"ש:

'''ומה שנתן לו המלך כצ"ל.''' פי' החפץ מה שנתן לקדשה והוא קרע את הכתובה וגם החפץ מה שהיה בידו לקדשה לקח בידו להראות כי עוד לא קדש אותה אחרי שהחפץ בידו:

'''בקלות ראש.''' דריש ויחל לשון חולין [ונראה דדריש ויחל כמו ויקל בחילוף החי"ת בקו"ף אשר החילוף הזה מצוי מאד בשפת עברית]:

'''הה"ד חמת מלך.''' דריש ויחל מלשון לא יחל דברו שהוא לשון ביטול לומר שבטל חמת ה' והיינו את פני ה' שפי' פנים של זעם ע"ד פני ילכו:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>