עריכת הדף "יפה תואר על בראשית רבה/צו/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''כתיב כי גר אנכי עמך וגו'.''' משום דק"ל למה לא כתיב וימלאו ימי ישראל למות וכמו דכתיב (שמואל ב' ז') כי ימלאו ימיך. וגם יום המיתה רק אחד הוא והיל"ל ויקרב יום ישראל למות (וע"ע בד"ר ריש פ"ט) לכן מפרש כי ימי ישראל קאי על ימי העוה"ב וכמו שמדריש למען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך ואלה הימים קרבו לישראל לבוא. ולזה היתה הסבה למותו. ולכן הביא הכתוב כי גר אנכי עמך כי הימים האלה אשר בעוה"ז אין בהם ממש וסתם הימים קאי על היום שכולו ארוך:

'''והלואי כצלו של כותל.''' משום דקשה ליה למה כתיב כצל ימינו על הארץ ולא כתיב כצל ימינו בארץ. לכן דריש שצלו איננו כצל הכותל והאילן אשר הם עומדים על מקומם. וההשתנות הוא רק בצל כי יחלוף. אבל ימינו על הארץ הוא כצל עוף הפורח אשר גם העוף לא ישאר על מקום אחד גם רגע וכן הוא האדם שסבת קיומו על הארץ הוא היסודות וגם המה הולכים ומתפרדים וינוסו. וכמו שמפרשים כי הולך האדם אל בית עולמו כי בכל יום ויום יתמעט והוא הולך תמיד אל בית עולמו וכן דרשו ויום המות מיום הולדו. כי יום המות מתחיל מיום הולדו:

'''אברהם אמר ואנכי הולך ערירי כו'.''' משום שיש ג' טעמים על המיתה שבאה לעולם. האחד כדי לפנות מקום לדור הבא וע"ד שאמרו בפרק בני העיר הבאים אחריך בהמות ירעו. ובפ"ק דע"א בואו ונחזיק טובה לאבותינו שאלמלא הם אנו כאלו לא באנו לעולם. וכנגד זה מביא מאברהם אף שאמר ואנכי הולך ערירי ואין לו צורך מיתה מפני זה הטעם כי אין לו בעד מי לפנות מקום מ"מ היה יום המיתה לנגד עיניו. והטעם השני הוא כדי להנצל מיצר הרע וכדאיתא לעיל פ"ט מפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים שכל זמן שהם חיים הם נלחמים עם יצרם וכנגד זה מביא את יצחק אף שהיה עור ובעל יסורין וסר היצר הרע ממנו ולכן יחד הקב"ה שמו עליו גם בחייו בכל זאת ראה שימות. והטעם השלישי הוא להנצל מתלאות העוה"ז וע"ד כי מפני הרעה נאסף הצדיק. וכנגד זה הביא מיעקב שאף שלבו היה שמח במצרים וראה עתה בטובה וכדלעיל בכ"ז אמר במצרים ושכבתי עם אבותי וראה את מותו לנגד עיניו. ולפ"ז אנו לדעת כי אין מקוה לאדם שלא ימות:

'''אף יעקב אמר.''' מה שאמר בלשון אף משום דאמרינן בתענית יעקב אבינו לא מת. לכן אמר כי בכ"ז בחייו לא היתה לו תקוה להנצל מן המות ואמר ושכבתי וגו':

'''כתיב אין אדם שליט ברוח וגו'.''' משום דק"ל למה כתיב ויקרבו ימי ישראל ולא כתיב ויקרבו ימיו למות. דהא כבר נזכר שמו ויחי יעקב ועליו קאי ויקרבו ימיו למות. ולכן מביא את הכתוב ואין שלטון ביום המות וזה אשר מרמז לנו הכתוב ויקרבו ימי ישראל אף כי שמו היה ישראל יען כי שרה עם אלהים ואנשים ויוכל. בכל זאת לא הועילה לו גבורתו וצדקתו ביום המות וקרבו ימיו למות:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>