עריכת הדף "יפה תואר על בראשית רבה/יד/ט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''חמשה שמות נקראו לה.''' נמשך על מה שאמר לפני זה לפי שבעוה"ז בנפיחה כו' ומביא ראיה מן רוח אל הנשמה. לכן אמר כי ה' שמות נקראו לה והכל אחד הוא או דקאי על הכתוב דכתיב נשמת חיים. לנפש חיה ואמר דהכל אחד הוא ובא ללמד לנו פה כי הנפש אשר באדם אחת היא ואצולה ממרומי שמים. אך כחותיה נפרדים. ולא כדעת המחקרים האומרים כי גם הנפשות נפרדות הן לפי כחותיהם. ועל כח הצומח אשר באדם אמר נפש זה הדם. כי מן הדם יצמח האדם. אבל לא שהדם בעצמו הוא הנפש. ונקרא כח הצומח בשם נפש כי הוא מפיש ומגדל את האדם. ועל כח התנועה אשר באדם נקראת רוח שהיא עולה ויורדת ומביא לאסמכתא את הכתוב מי יודע רוח בני האדם העולה וגו'. ועל כח הדעת והשכל נקראת בשם נשמה כי היא מפי ה' הנותן דעת ותבונה והדעת הוא שלמות האדם. ועל כח החיוני אמר שנקראת חיה. ודרך כלל נקראת יחידה כי היא יחידה בגוף המכלכלת כחות רבים:

'''הה"ד אם ישים אליו לבו וגו'.''' זה הוא מאמר בפ"ע. ואנשמת חיים דקרא קאי דמוכח כי החיות תלויה בנשמה:

'''הה"ד נר ה' נשמת אדם וגו'.''' אין זה נמשך על האמור מלפני זה שמחממת את הגוף ומביא לראיה דמקרי נר ה' אשר האור מחמם אבל הוא מלתא באפי נפשה וקאי על האמור בקרא ויפח באפיו נשמת חיים. ומביא ע"ז את הכתוב נר ה' נשמת אדם אשר ר' מאיר אמר ע"ז כי הנשמה שואבת חיים מלמעלה ולכן נקראת נשמת חיים שבנשימתה היא שואבת חיים. ומ"ש ממלאה את כל הגוף זה קאי על האמור שם בכתוב חופש כל חדרי בטן. ואינו שייך להכתוב ויפח באפיו ור"ל בשם ר"ח אמר כי נקראת נשמת אדם משום שהאדם נושם תמיד. וזה הוא מחסדי ה' ולכן צריך להודות לה' על כל נשימה ונשימה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>